|
|
עמוד:
מודיעין השטח ומלחמת סיני התפתחות מנגנוני מחקר השטח בין מלחמת העצמאות למלחמת סיני 60 שנה למלחמת סיני בני מיכלסון | אל " ם ( מיל ' ) היסטוריון , קצין מודיעין בתום מלחמת העצמאות הייתה ההתארגנות של צה ” ל בכלל ושל המודיעין בפרט בעיצומה . לא הייתה הבחנה בין מחקר ואיסוף . “ מחלקת המודיעין” הייתה מורכבת מיחידות שונות מאוד באופיין : יחידה לאיסוף ועיבוד מידע מהאזנה אלחוטית , יחידה שהפעילה את הסוכנים והמודיעים , יחידה לביטחון שדה ואף יחידה להכנה והמצאה של אביזרים טכניים לפעילויות המודיעין . הייתה גם יחידה למיצוי מקורות גלויים , בעיקר עיתונות , וכמובן יחידות למעקב אחר הנעשה במדינות ערב ובמעצמות במרחב . היחידה שכונתה מודיעין 6 הייתה אחראית להכנת מודיעין גיאוגרפי . בהיעדר דרישה למודיעין מבצעי , עסקה היחידה בהכנת חומר ל ”רמה האסטרטגית ” , דהיינו : מדריכים גיאוגרפיים צבאיים , דוגמת אלה שהוציאו המטה הכללי הבריטי והגרמני . מאחר ושטחי “ פלסטין” נחשבו כידועים לכל , הוכנו תחילה מדריכים לזירות פחות מוכרות - סוריה ולאחר מכן סיני . המדריכים הגיאוגרפיים הצבאיים היו אמורים לתאר את הארצות מבחינה טופוגרפית , במיוחד את השטחים החיוניים ואת מערכות התחבורה והקשר ; אך גם עסקו באוכלוסייה , במערך המחנות הצבאיים ובמתקני הפיקוד . כמו כן היו פרקים שהוקדשו לתיאור האקלים ומערכות אספקת המים . חוסר ההבנה בענייני ותפקידי המודיעין הגיאוגרפי הודגם במשימתו הראשונה בתחום הניתוח המבצעי של הקרקע . המשימה הייתה להכין את מפת העבירות לסוריה בקנה מידה . 1 : 1 , 000 , 000 עם תום מלחמת העצמאות התרכזו עיקר מאמצי היחידה בהכנת מדריך גיאוגרפי צבאי על סיני . בימים ההם עדיין לא הייתה אפשרות לקבל כיסוי אווירי משטחים מעבר לגבול , ועיקר החומר התבסס על מידע גלוי ועל תצלומי אוויר בריטיים . בשנים 1946 - 1945 צילמו הבריטים את כל ארץ ישראל ( פלסטין ) בגיחות ( PS ) אנכיות , בפסים מקבילים מהים עד מעבר לנהר הירדן ובחזרה . התצלומים המקוריים של סדרות PS ו - ( האותיות הראשונות על התצלום האווירי לציון הסדרה ובתוך כך סוג המצלמה והמטוס ) היו בקנה מידה , 1 : 15 , 000 ובנגב בקנה מידה . 1 : 30 , 000 בצאתם לא השאירו הבריטים כיסוי אווירי לעבר הירדן , לסוריה או לסיני , אם היה להם כזה . עד 1953 היו תצלומי אויר אלה מקור מידע עיקרי . זאת משום שביצוע גיחות צילום מעבר לגבול , כל שכן גיחות חודרניות לעומק סיני , אושרו רק לעיתים רחוקות על ידי המטה הכללי . הפיקודים השתמשו ל ” מודיעין הקרבי ” שלהם בתצלומי פעולת חטיבה 7 וחדירתה לעומק סיני הייתה מרשימה במיוחד . זאת משום שבשלב מסוים , כוחותיה היו מתוחים במרחק מירבי של כ - 200 ק " מ - בין הכוח המזרחי ביותר לבין הכוח המערבי ביותר , הישגיה ראויים לציון בעיקר נוכח מצבו העלוב של השריון בתרגיל " פלט " רק ארבעה חודשים קודם לכן
|
|