|
|
עמוד:
מסיבת שתייה סוערת . בשנתם החליפו טכנאים סובייטים את כלי הנשק וחומרי הנפץ בציוד שאינו יכול לגרום נזק . לקראת סוף המלחמה גדל הביטחון העצמי של סודופלאטוב ופקודיו . קנה המידה של ה ” משחקים ” הורחב למערכות עם מאות ואלפי משתתפים . ההתקפה המסיבית של הצבא האדום בתחילת )“ 1944 מבצע ברגרטריון ” ) הביאה לכיתור כוחות גרמנים רבים ומבודדים שנותרו בעורף החזית הדוהרת מערבה . הייתה זו תמונת ראי מדויקת למצב שהתחולל בקיץ , 1941 כשיחידות סובייטיות כותרו והושמדו . הסובייטים בתגובה שבו מפקד חטיבה גרמני בשם היינריך שרנהורן וחלק מסגל הפיקוד שלו , ובאמצעותם פתחו ב ” משחק ” שבו לקחה חלק חטיבה גרמנית שלמה . באמצעות הקצין הגרמני שודרו הודעות כי שרנהורן ו - 2 , 500 מלוחמיו ממשיכים בלחימה עזה של החטיבה בעורף הצבא האדום , מבצעים מעשי חבלה רבים ופשיטות . הדיווחים על מעללי “ הממזר הגרמני ” הוזרמו ללא הרף משידורי “ מקס דרום ” ו ” מקס צפון ” . הגרמנים שבעי התבוסות הבטיחו לקולונל האמיץ הנלחם בצבא האדום כל סיוע אפשרי והשקיעו מאמצים רבים כדי לספק לו ציוד ותגבורות . כולם הושמדו ונפלו לידי הצבא האדום . השידורים המשיכו עד אפריל . 1945 כל אותו הזמן היו שרנהורן ו - 200 משרידי החטיבה שעליה פיקד במחנה שבויים רוסי ליד העיר מינסק . הפיקוד העליון הגרמני העניק בהנחיית הפיהרר בכבודו ובעצמו גם לשרנהורן עיטורים של צלב הברזל על “ עמידת הגבורה ” שלו . המח ” ט האמיץ קיבל העלאה לדרגת אל ” מ וכמותו חלק מקציניו . עם תום המלחמה הפך “ היינה” לסמל ולגיבור לאומי , בזמן שמקאודר ניסו הסובייטים להתנער . סוכנים סובייטים מחופשים לחיילים אמריקאים ניסו לחטוף אותו ללא הצלחה . המשחק הגדול לעומת המשחק המחושב הפעלת הסוכנים הכפולים בברית המועצות ובבריטניה הייתה דומה . ההבדלים הגדולים היו בהיקף , בסגנון , ברמות הסיכונים שנלקחו וביחס לחיי אדם . במתקן 020 ומחוצה לו היו לאנגלים 120 סוכנים בסך הכול , חלקם לא הופעלו כלל . ועדת העשרים הפעילה באופן פעיל 38 סוכנים . עשרות סוכנים נוספים היו פרי רוחם היצירתית של מסטרמן וחבריו , שהמציאו אותם ודיווחו על כך בנאמנות לאבווהר . לא ידוע מספרם המדויק של הסוכנים הכפולים הסובייטיים . טראסוב מזכיר 183 פרויקטים כאלה , אך 31 בניגוד לבריטים , שבהם רוכז הנושא תחת קורת גג מנהלתית אחת , אצל הסובייטים כפי הנראה קיים היה הבדל בין סוכנים שהופעלו ברמה הטקטית לכאלו שהופעלו ברמה האסטרטגית . מקס ומקס , למשל , הופעלו על ידי המחלקה הרביעית של הנ . ק . וו . ד שהונחו ישירות מפי סטאלין . אצל הבריטים היו ההחלטות בדרך כלל מתקבלות ברמה הצבאית ולא הפוליטית . מטרת הסוכנים הכפולים אצל הבריטים הייתה בדרך כלל הטעיה בקשר לתוכניות צבאיות 32 או הסתרת מקורות חשובים . שני הצדדים השתמשו במעגל מודיעיני דומה . ההיזון החוזר באמצעות פענוח שדרים גרמניים היה אטי יותר אצל הסובייטים , שנאלצו לגנוב את המוצר היקר הזה מבלצ ’ לי פארק , להעבירו בדואר דיפלומטי למוסקבה ורק אז להבין עד כמה הצליחה ה ” המסקירובקה ” שהפעילו . עיכוב זה פגם ביעילות ההליך כולו . שני הצדדים הפעילו מדי פעם סוכנים כפולים במבצעי חבלה מבוימים כדי להקנות אמינות לפעילות הסוכנים המופעלים . נראה כי ההבדל המשמעותי ביותר הוא מה שעשו הצדדים כדי להקנות אמינות למקורותיהם . הבריטים העמיסו על החומר שהעבירו הסוכנים הכפולים “ מזון תרנגולות ” - אמיתות לא מזיקות , חצאי אמיתות וכזבים שאי אפשר לבדוק . הסובייטים עשו צעדי ענק מפוקפקים מוסרית כדי להגביר את אמינות סוכניהם . הם הקריבו לשם כך חיי אדם בהיקפים בלתי נתפסים - “ מבצע מארס ” על 100 אלף הרוגיו מהווה דוגמה מצמררת לכך . הסובייטים הקפידו למסור לגרמנים מידע עדכני על תזוזת כוחות ככל שניתן לאיכון ולזיהוי בתצלומי אוויר , וכך תרמו לאמינות סוכניהם . ההבדל האחרון הוא בשמות שנבחרו לסוכנים . נאמנים לטכניקות שעיצב זובאטוב , הסובייטים הקפידו הקפדה יתירה לבחור שמות סתמיים שלא יוכלו לרמוז על זהותם . לבריטים לעומתם הייתה חולשה להתחכמויות ולמשחקי לשון שרמזו תמיד על הסוכנים שמאחורי הכינויים . כך לכינוי “ זיג זג ” זכה סוכן שזגזג בין הצדדים , בשם “ קינג קונג ” כונה סוכן הולנדי בשל מראהו החיצוני שהזכיר את הגורילה המפורסמת וראשון הסוכנים הכפולים שלהם כונה “ ”” snow פשוט כי שם משפחתו האמיתי הורכב מאותיות דומות בסדר שונה ( . ( owens ברמה המקצועית היו הבדלים טכניים מזעריים . המרכזי שבהם היה ה ” מחיר ” שבחרו הצדדים לשלם עבור בניית מערכת הונאה אמינה . “ מחיר” שהיה בעיקרו מבחינת מאמץ כספי וחשיבתי , מתודה סדורה ומפוקחת ועקביות גבוהה הרבה יותר אצל הבריטים . מבחינת הקרבת חיי אדם ונכסים מודיעיניים , בשיטה הסובייטית ובעולם הערכים המעוות של ה ” ווז ’ ד ” , לא היו שיקולים מוסריים , דתיים או משפטיים . רשימת מקורות למאמר מתפרסמת בגיליון האינטרנטי נראה כי ההבדל המשמעותי ביותר הוא מה שעשו הצדדים כדי להקנות אמינות למקורותיהם . הבריטים העמיסו על החומר שהעבירו הסוכנים הכפולים " מזון תרנגולות " - אמיתות לא מזיקות , חצאי אמיתות וכזבים שאי אפשר לבדוק מסטרמן עשה את הצעד הנוסף שקודמו בתפקיד קל לא הצליח לעשות 30 שנה קודם לכן , כשקבע : " שירות הביטחון התנגד להוצאות להורג של מרגלים ואישר אותן רק כשלא הייתה כל ברירה . ממרגל חי , גם אם אינו יכול להעביר שדרים , אפשר תמיד ללמוד משהו . במרגל מת אין כל תועלת"
|
|