|
|
עמוד:7
פתח דבר הגותו של רבי יהודה הלוי ( ריה " ל ) כולה שירה , ושירתו כולה רעיון . השילוב של קסם סגנוני יוצא דופן ומשמעות רעיונית מאפיין את יצירתו של ריה״ל גם ללא זיקה לוויכוח האקדמי על עצם קיומה של זיקה בין השירה להגות . מאז הופיע ריה " ל בשמי השירה העברית , ביקשו רבים וטובים לעמוד על קסמה המיוחד של שירתו . רבות נכתב בעניין מאז תיאורו של יוסף אבן אלכתוש את ריה " ל כ״תמצית ארצנו ומשמעותה , מעוזנו ומנהיגנו , החכם הנכבד , החסיד , היחיד בדורו , המושלם ר׳ יהודה בן הלוי ש״צ״ . ובימינו כתב עזרא פליישר : ״כשאתה קורא בפיוטי ריה״ל יש שאתה נגרר אחרי התנועה המופלאה הזאת כמו אחרי כישוף , אתה שוכח את המלים ואת משמעותן , את הרעיונות שהן מבקשות לגלם , ואתה מקשיב רק למלודיה העילאית , הערטילאית , של הצלילים המתמזגים זה בזה בהרמוניה שכמו אינה מן העולם הזה״ . דומה שהחידה לא זכתה לפתרון מלא וכל מאמר ראוי על שירת ריה״ל מגלה קורטוב מאותה גדולה . ריה״ל חי חיי אמן . הוא נדד מספרד הנוצרית לספרד המוסלמית וחוזר חלילה , מעיר לעיר ומחצר לחצר . הוא חיבר שירים באירועים משפחתיים וחברתיים של שועים ונגידים , נמנה עם חוגי משוררים ומשכילים , ובו בזמן גם עסק בלימוד תורה עם תלמידי חכמים בדורו . החלטתו לעלות לארץ ישראל בדרך הים הוליכה אותו למצרים , שם רכש חברים ומעריצים חדשים , ולאחר מכן שם פעמיו לארץ ישראל . סופו של ריה " ל במסע זה אינו ידוע . במידה רבה אף קורות חייו של ריה״ל הם סיפור ושיר ; הם שבו את דמיונם של סופרים בני דורנו כמו יהודה בורלא . שירת ריה״ל זכתה להכרה מלאה מלכתחילה , מיד עם הופעתה בימי נעוריו . על גדולתו כמשורר הכריז לא אחר מאשר משה אבן עזרא , שנחשב בשעתו ראש וראשון למשוררי ספרד . ולא רק בחייו כך , אלא לאורך כל הדורות כולם , שרו לו שירי תהילה , 1 במכתב מן הגניזה , ראה מ׳ גיל וע׳ פליישר , יהודה הלוי ובני חוגו – 55 תעודות מן הגניזה , ירושלים תשס״א , עמ׳ . 331 – 327 2 ע׳ פליישר , " עיון בשירי הקדש של רבי יהודה הלוי " , בתוך : משנתו ההגותית של רבי יהודה הלוי , בעריכת י׳ בן ששון , ירושלים תשל״ח , עמ׳ . 178 3 הנ״ל , " לקורות ר׳ יהודה הלוי בנעוריו וראשית קשריו עם ר׳ משה אבן עזרא " , קרית ספר , סא
|
|