|
|
עמוד:75
בכפו " , וכי רגש של בחילה וסלידה הריהו " גועל נפש " . וכדי לשוב ולסיים בטוב נשוב ונזכיר את מילות ההמנון הלאומי המדבר על " נפש יהודי הומיה " . לתולדות התהום " תהום " במקרא הוא כינויו של מקווה המים הקדמון שעליו ניצב העולם : " והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים " ( בראשית א , ב ) , והוא נזכר בכמה וכמה פסוקים שעניינם הבריאה , כגון " תהום כלבוש כיסיתו על הרים יעמדו מים" ( תהילים קד , ו ) או כדברי החכמה : " בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום " ( משלי ח , כז ) . בשם " תהום " או " תהומות " מכנה המקרא את המים שבתחתית הארץ גם בפסוקים שאין עניינם בבריאה דווקא , כגון " ברוח אפיך נערמו מים ניצבו כמו נד נוזלים קפאו תהומות בלב ים" ( שמות טו , ח ) או " כל אשר חפץ ה ' עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות " ( תהילים קלה , ו ) . המילה " תהום " כרוכה בשמה של אלוהות הים הקדמונית תיאמת , שעליה מספר אפוס הבריאה הבבלי ה "אנומה אליש " . לפי אפוס זה נלחם האל מרדוך , מי שזכה להיות ראש האלים , במפלצת זו ובצבאה . הוא " ירה חד חץ , פילח כרסה , קרבה ביתק , ביקע לבה , לכדה ונפשה בלע , גווייתה השליך עלי דרך " , ולאחר מכן " ויפלחנה כצדפה לשניים , חציה כונן ויקרה [ = בנה כתקרה ] שמים , נטה יריעה , משמר הציב לבל תגיר מימיה " ( בתרגום ש ' שפרה וי ' קליין , בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום , עם עובד , תל אביב , 1996 עמ ' . ( 31 סוף התרגום הארמי לספרנו תרגם סוף כ " ימא דסוף " , ובדומה אמר המדרש כי בשעת נדודיו של יונה בבטן הדג ראה את " שבילי ים סוף שעברו ישראל בתוכם" ( ראו עמ ' . ( 73 זיהוי זה מצטרף אל הזכרת הסוף במקרא בקשר למצרים בלבד : בסוף שעל שפת היאור הושמה התיבה שהיה בה משה ( שמות ב , ג ) ובנבואת הזעם של ישעיהו על מצרים נאמר כי " דללו וחרבו יאורי מצור [ = רמז למצרים ] קנה וסוף קמלו " ( יט , ו ) . הצמח הקרוי " סוף " הוא צמח הגדל על שפת נהרות ומקורות מים מתוקים , אך נראה שבפסוקנו - המדבר על צמח המצוי בים שמימיו מלוחים - אין הכוונה לצמח זה אלא למין של אצות , כדברי פרשן המקרא רד " ק האומר שהכוונה לצמח " דק וארוך ונכרך בראשי הדגים " . טעות מקובלת בפי רבים היא זיהוי הסוף עם צמח אחר , הצומח אף הוא בשפת מקורות מים , הלוא הוא הקנה , הנזכר במקרא פעמים רבות יותר מן הסוף ( כגון " משענת הקנה הרצוץ " [ מלכים - ב יח , כא - אמור על מצרים ]) , ומכאן השיבוש שיצר את הצירוף " קנה סוף " . פסל מעשה ידי הפסל הישראלי אביגדור ניצן המוצב בפארק כפר סבא ( . ( 2013 יונה נראה ישוב בתנוחה המבטאת ייאוש ורצון להתנתק מסביבתו .
|
|