|
|
עמוד:72
פרק ב פסוק ה ואני אמרתּי נגרשתּי מנּגד עיניךָ אךְ אוסיף להביט אל היכל קדשךָ : מזמורנו הוא , כזכור , מזמור של תודה , אך המשורר מבקש לספר כיצד חשב ( " ואני אמרתי " ) כי ה ' נטש אותו , דבר שנתברר לו כטעות . ראו בדומה : " ואני אמרתי בחופזי נגרזתי ( = נגזרתי ) מנגד עיניך " ( תהילים לא , כג ) , וכן איכה ג , נד : " צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי " . החשש שמא ה ' לא ראה את המתפלל חוזר אל התפיסה שאין לה ' שליטה בשאול ( ראו עמ ' . ( 69 ואשר להקשר הסיפורי שבו נתון המזמור : בעוד שבפרק א ביקש הנביא לברוח מלפני ה ' , הרי שכאן הוא ירא , כאשר היאוש אופף אותו , שמא אין עיני ה ' צופיות בו וגורלו נחרץ . כשם שהמשורר חושש שמא אין ה ' רואה אותו , הוא גם חושש שמא לא יזכה עוד לשוב ולראות את היכלו , משכנו של ה ' , זה שבירושלים ( לביטוי " היכל קודשו " ראו גם " אדני מהיכל קודשו " [ מיכה א , ב ] , " אשתחווה אל היכל קודשך " [ תהילים ה , ח ]) . והשוו לחשש שמבטא המתפלל : " אני אמרתי בדמי ימיי אלכה בשערי שאול ... אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים " ( ישעיה לח , י - יא ) . לשם הבנת חלקו השני של הפסוק , אפשרות אחת היא להעדיף את הקריאה " איך " תחת " אך " ( כקריאת התרגום היווני מעשה ידי תאודוטיון ) , מילת שאלה הנושאת עימה גם משמעות של מילת שלילה : סברתי שאין עוד סיכוי שאזכה להוסיף ולהביט אל היכל קודשך . אם נבקש לשמור על הקריאה " אך " , שמשמעותה כמו " אכן " , הרי שסוף הפסוק מביע תקווה לחידוש הקשר עם ה ' , וחיזוק לקריאה זו אפשר להביא מהמשך הפסוק שהובא לעיל ( תהילים לא , כג ) : " ואני אמרתי בחפזי נגרזתי [ = נגזרתי ] מנגד עיניך , אכן שמעת קול תחנוני בשוועי אליך " . הפסוק הבא , עם זאת , ממשיך בהצגת הנתק והצרה שבהם שרוי המשורר , ולאור זאת נראה להעדיף את הפירוש המקיים את הקריאה " איך " , במשמעות של אין עוד סיכוי . על אדמת בבל . הוא הדין בדברי יוסף לאשת פוטיפר הדורשת ממנו לשכב עימה : " איך אעשה הרעה הגדולה הזאת " ( בראשית לט , ט ) , כלומר : אינני מוכן לעשות זאת . כ " איך " גם דין " איכה " . את דברי משה " איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם " ( דברים א , יב ) מילות שאלה המתפקדות כמילות שלילה יש ומילות שאלה ( כגון " איך " , " מדוע " או " מה " ) מתפקדות בלשון המקרא , במסגרת שאלות רטוריות ( ראו עמ ' , ( 123 כמילים הבאות לבטא שלילה . כך , למשל , תהילים קלז , ד : " איך נשיר את שיר ה ' על אדמת נכר " , שפירושו : אין אנו מוכנים לשיר שירי קודש
|
|