|
|
עמוד:108
שבעלי תשובה עומדין שם - צדיקים אינן עומדין " ( בבלי , סנהדרין צט ע " ב ) . הביטוי " חזרה בתשובה " יסודו בדברי חז " ל , כגון : " ישראל משתקעין בעוונות מיצר הרע שיש בגופן וחוזרין בתשובה והאלוהים בכל שנה סולח לעוונותיהם ומחדש לבם ליראתו " ( שמות רבה טו , ו ) או , לחילופין , " רשעים אפילו על פתחו של גיהנום אינם חוזרין בתשובה " ( בבלי , עירובין יט ע " א ) . בלשון ימינו נתייחד הצירוף במיוחד ליהודים חופשיים שקיבלו על עצמם עול תורה ומצוות , הלוא הם " בעלי תשובה " - אף הוא ביטוי שיסודו בספרות חז " ל , כגון : " אם היה בעל תשובה - לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים" ( בבלי , בבא מציעא נח ע " ב ) . תנועה של חוזרים בתשובה נתגברה משנות השישים והשבעים של המאה העשרים וקמו מוסדות לא מעטים הרואים ייעוד לעצמם להחזיר יהודים בתשובה , ובעלי תשובה מפורסמים - בהם אמנים רבים - עודדו מגמה זו . במקביל , ואף כנגד , מדברת החברה הישראלית על " יוצאים בשאלה " , הם אנשים שעזבו את אורח החיים הדתי , כאשר מילת " שאלה " מתבארת בכפל פנים : הטלת ספק בדת ובמצוותיה , וכהיפוכה של המילה " תשובה " , המתבארת בהקשר זה כמענה . על פרשת דרכים בפסוקנו " דרך " היא מנהג , אופן התנהגות , ואכן בביטויים רבים , במקרא ואחריו , משמשת " דרך " לציון התנהגותו של אדם , טובה או רעה . כך , למשל , " הדרך הטובה" ( מלכים - א ח , לו ) ובדומה " דרך צדיקים " ( תהילים א , ו ) והיפוכה " דרך רשעים " ( שם ) . הנוהג כהלכה שומר את " דרך ה '" ( בראשית יח , יט ) ומי שאינו עושה את מצוותיו הולך " בדרך שקר " ( תהילים קיט , כט ) . הפושע יבוא על עונשו , " לתת דרכו בראשו " ( מלכים - א ח , לב ) והחוטאים " יאכלו מפרי דרכם " ( משלי א , לא ) . צדיקים לעומת זאת ילכו ב " דרך חיים " ( משלי ו , כג ) ודרכם תצלח ( ראו יהושע א , ח ) . אדם חוטא נקרא לתקן את דרכיו הרעות , כלומר לשוב מהן , כאמור בפסוקנו או בירמיה כה , ה : " שובו נא איש מדרכו הרעה " . " דרך " מציינת גם את מנהגו של עולם , " דרך העולם" ( בראשית רבה לב , יא ) ובלשוננו " מדרך הטבע " . לנשים יש " דרך נשים " ( בראשית לא , לה ) , גבר נמשך לאישה כ " דרך גבר בעלמה " ( משלי ל , יט ) ובא עליה " כדרך כל הארץ " ( בראשית יט , לא ) וסופם של בני אדם למות , היינו ללכת ״בדרך כל הארץ " ( יהושע כג , יד ) . בספרות חז " ל נתחדש הביטוי " דרך ארץ " והוקנו לו משמעויות מגוונות : דרכו של העולם , יחסי מין ( ו " פרישות דרך ארץ " בהגדה של פסח משמעו הימנעות מקיומם ) , התנהגות חברתית ראויה ונאותה ( " דרך ארץ קדמה לתורה " [ ראו ויקרא רבה יט , ג ]) ואף מלאכת כפיים ( " יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ " [ אבות ב , ב ]) . בין חיבוריהם של חז " ל נמצאת אף מסכת המוקדשת להנחיות להתנהגות ראויה ומכובדת , מסכת הקרויה בשם " מסכת דרך ארץ " . דרך אגב : העברית שבפינו משופעת בביטויים מטאפוריים שבהם משמשת המילה " דרך " , כגון בדרך כלל , דרך ביניים , פרשת דרכים , קיצורי דרך , וכיוצא באלה דרכים שונות לעשות שימוש במילה נפוצה זו . " לא ישמע עוד חמס בארצך " ( ישעיה ס , יח ) תיבת " חמס " משמשת במקרא לציון גזל ועושק ( פרט לפסוקנו ראו צפניה א , ט : " הממלאים בית אדוניהם חמס ומרמה " , ועוד ) , מרמה , ההיפך ממשפט וצדק ( למשל : " חמס ושוד הסירו ומשפט וצדקה עשו " [ יחזקאל מה , ט ]) , מעשה רע ופשע ( כגון : " ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד " [ תהילים ז , יז ]) . הצירוף של חמס וכף , כפי שהוא בפסוקנו , הוא מטבע לשון מקראית המתאר את הרכוש הגזול שבידי האדם ( איוב טז , יז : " לא חמס בכפי " ) , וכיוצא בזה . דובר העברית השומע את תיבת " חמס " איננו יכול שלא להיזכר בשמה של תנועת החמאס ( מילה ערבית שפירושה התלהבות או גבורה , והיא אף ראשי התיבות של הביטוי [ הערבי ] " תנועת ההתנגדות המוסלמית " ) , ובקוראו פסוק כגון " כי מלאה הארץ חמס " הוא מיד חושב על ימינו שלנו ומקווה , כדברי הנביא ישעיהו , שלא ישמע עוד חמס בארצנו .
|
|