|
|
עמוד:65
דג ודגה חד הם עשרות רבות של מילים בספרות המקראית מופיעות בשתי צורות , צורת זכר וצורת נקבה , ומשמעותן אחת . החילוף ביניהן הוא עניין סגנוני , הבא לתפארת המליצה והגיוון . כך למשל : " ואומר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני . גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה " ( תהילים קלט , יא - יב ) . והנה דוגמאות נוספות בסדר הא " ב : אופל ואפלה , גיל וגילה , להב ולהבה , ליל ולילה , מנוח ומנוחה , נתיב ונתיבה , סער וסערה , עזר ועזרה , ענן ועננה , פרץ ופרצה , צדק וצדקה , רשע ורשעה . יונה בין הדג לדגה המעבר הסגנוני בין " דג " ל " דגה " לא נמלט מעיני המדרש , וזה עשה בו שימוש מבדח במקצת , כחלק מעלילותיו המופלאות של יונה במצולות הים . וכך מספר מדרש יונה : " והיה יונה שלושה ימים במעי הדג ולא התפלל . אמר הקדוש ברוך הוא : ' אני הרחבתי לו מקום במעי הדג כדי שלא יצטער והוא אינו מתפלל לפני !? אני מזמן לו דגה מעוברת בשלוש מאות ושישים וחמישה אלפים דגים קטנים כדי שיצטער ויתפלל לפני , שאני מתאווה לתפילתן של צדיקים ' . באותה שעה זימן לו הקדוש ברוך הוא דגה מעוברת , והלכה אצל הדג . אמרה הדגה לדג : ' איש נביא שבמעיך , שיגרני הקדוש ברוך הוא לבולעו , אם אתה פולטו - מוטב , ואם לאו - אני בולעתך עמו ' . אמר לה הדג לדגה : ' מי יודע זה שאת אמת אמרת ? ' אמרה : ' לוויתן יודע ' . הלכו שניהם אצל לוויתן . אמרה לו דגה ללוויתן : ' מלך על כל דגי ימים ! אין אתה יודע ששיגרני הקדוש ברוך הוא אצל דג זה לבלוע הנביא שבמעיו ? ' אמר לה ' הן ' ... פלטו הדג ובלעה אותו הדגה . כיון שנכנס לתוך מעיה היה מצטער בצער גדול מתוך הטינוף ומתוך זוהמתה של דגה , מייד כיוון לבו לתפילה לפני הקדוש ברוך הוא , ' ויתפלל יונה אל ה ' אלוהיו ממעי הדגה '" ( אוצר מדרשים , עמ ' . ( 219 יושם אל לב שקטע זה משלב בסיפור יונה את הלוויתן , וראו עמ ' . 73 יונה במעי המטוס המשורר ט ' כרמי ( 1994 - 1925 ) הופך בשירו " וחוזר חלילה " ( בספרו " חצי תאוותי " , הקיבוץ המאוחד , תל אביב תשמ " ד , עמ ' 54 ) את יונה מנוסע בבטן הדג במצולות הים לנוסע במטוס , לוויתן אווירי . בשיר זה יונה הוא סמל לאדם המודרני , המבקש לברוח מעצמו ומאמין שיש בכוחו לעשות כן . כל עוד הוא מצוי בין שמים לארץ , הוא נהנה מן הפינוקים שהטיסה מציעה לו , ומאמין שהצליח במשימתו , כי ידיו ריקות ממטען הזיכרונות והמצוקות שמהם ברח . כל זאת עד לנחיתה המחזירה אותו אל קרקע המציאות . כשהוא מחכה בהכנעה למטענו הישן , עם ירידתו מן המטוס , ברור לו שמה שהיה הוא שיהיה , ומכאן גם שמו של השיר . ביטוי לתפיסה זו נותן המשורר גם בחזרה בבית האחרון על מילות הפתיחה של השיר . יונה הרדוף , יונה הנס , יונה במעי הלויתן האוירי : מטיל הלוך ושוב בניחותא , מחיך אל ידיו הריקות . נוח לו : מקנח את פניו במגבת חמה , מגלגל סכריה בסתר לשונו , ונוחת בחוף החדש . קל - רגל , קל - ראש , משתאה למשובת האורות , משתבח בגבורת השכחה מתברך בחליפתו . יונה הרדוף , יונה הנס , יונה שהעז ונמלט ונפלט : עומד על עמדו ככל האדם , מחכה בהכנעה למטענו הישן .
|
|