|
|
עמוד:34
פרק א פסוק ה ויּיראו המּלּחים ויּזעקו איש אל אלֹהיו ויּטלו את הכּלים אשר בא ֳ ניּה אל היּם להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכּתי הסּפינה ויּשכּב ויּרדם : המלחים הם הראשונים להגיב על הסער הגדול . ליראה - כפי שנראה עוד להלן - נודע תפקיד מרכזי בפרק הראשון של הספר . יראת המלחים כאן אינה אלא רגש של פחד נורא , הגורם להם לפנות לעזרת אלוהיהם ( והיא פעולה ראשונה שהם נוקטים בטרם יפנו לדרך המעשה , להטלת כלי הספינה הימה ) . בעוד יונה , נביא ה ' , ברח מלפני אלוהיו , המלחים מגלים אמונה באלוהיהם , והם זועקים אליהם ( והשוו תגובת יורדי הים על רוח הסערה ששולח אלוהים לים : " ויצעקו אל ה ' בצר להם " [ תהילים קז , כח ]) . פניית המלחים לעזרת אלים שונים מעידה על הרכבו המגוון של צוות האניה ; למרות השוני שביניהם חולקים כולם אמונה בכוח אלוהיהם לסייע להם . אלוהי המלחים אינם נענים לתפילתם משום שאינם אלא אלילים . מדרש פרקי דרבי אליעזר מרחיב כאן ואומר : " משבעים לשונות היו באניה וכל אחד ואחד היו אלוהיו בידו , ואומרים ' והיה האלוהים אשר יענה ויציל אותנו מן הצרה הזאת הוא האלוהים ' ועמדו וקראו בשם אלוהיהם ולא הועילו מאומה " ( פרק ט ) . התרגום הארמי מוסיף דברים לפסוק ואומר מפורשות כי המלחים ראו שאין באלוהיהם כל תועלת . כשלון התפילה לא היה בכוחו לרפות את ידיהם של המלחים והם מטילים את הכלים אשר באניה אל הים . הטלת הכלים ניצבת כנגד הטלת הרוח על ידי ה ' ( כאמור בפסוק הקודם ) , אך זו לא תועיל והסער לא ייפסק עד שה ' ישיג את מטרתו ויונה הבורח יוטל המימה . הכלים כאן הם כנראה מיכלים שהכילו את מטען האניה ( ראו מלכים - ב ד , פסוקים ג - ו , שמהם ברור כי " כלים " הם כלי קיבול ) , ונוצר משחק מילים בין " כלים " לבין " להקל " . את הקריאה לאלוהים אין צורך לנמק , אך יש צורך להבהיר את טעמו של המעשה המתרחש במישור האנושי , את השלכת הכלים . להטלת כלים בשעת סער ראו גם בבא קמא קטז ע " ב : " ספינה שהיא מהלכת בים עמד עליה נחשול לטובעה - והקלו ממשאה " . יונה , לעומת המלחים ( ותנו דעתכם לסדר המילים המבטא לעומתיות ובו זמניות : " ויונה ירד " ) , ממשיך בשיטתיות את בריחתו - ירידתו . אחרי שירד ליפו וירד לאניה הריהו יורד כעת לירכתיה . ירידתו המתמשכת של יונה מביעה את שאיפתו להתרחק מן ה ' התרחקות מירבית , ואולי יש בה רמז לרצונו למות , לרדת שאולה ( והשוו בראשית לז , לה : " כי ארד אל בני אבל שאולה " ) . ירכתי הספינה הם הקצה התחתון שלה , כפי שמתרגם התרגום הארמי ביטוי זה : " לארעית שידא " כלומר
|
|