|
|
עמוד:107
תשובה מה היא ? רעיון התשובה מופיע רבות במקרא ובסוגות ספרותיות מגוונות . בהיסטוריוגרפיה המקראית מופיעות קריאות רבות לתשובה , לנטישת האלילים ולקיום מצוות ה ' , כגון בדברי שמואל לעם : " אם בכל לבבכם אתם שבים אל ה ' הסירו את אלוהי הנכר מתוככם " ( שמואל - א ז , ג ) . גם הנביאים מרבים לקרוא לתשובה - שעניינה לעיתים התרחקות מחטא , קבלת עול מצוות ואמונה באלוהים - וכך כבר בין הראשונים שבהם : " שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך . קחו עמכם דברים ושובו אל ה '" ( הושע יד , ב - ג ) . הנביא עמוס מיצר על כך שהעם לא שב אל ה ' אף שהפליא בהם את מכותיו פעם אחר פעם ( ד , ו - יג ) . בצל הגלות ההולכת וקרבה התחזקו הניסיונות להחזיר את העם בתשובה כדי לשנות את המהלך ההיסטורי הצפוי . אלוהים מצפה מירמיהו לקרוא בחצר המקדש ולשכנע את העם ללכת בתורתו : " אולי ישמעו וישובו איש מדרכו הרעה וניחמתי אל הרעה אשר אנכי חושב לעשות להם מפני רוע מעלליהם " ( כו , ג ) . ובנבואת יחזקאל , בזמן החורבן , נאמר " איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל נאום אדני שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עוון " ( יח , ל ) . בעקבות הגלות מתחזקת הציפייה לתשובה . כך בפרקי ספר דברים המניחים כי אין מנוס מן הגלות , אך מבטיחים כי בעקבות התשובה יסלח האלוהים לעם ויחזיר אותו לארצו : " ושבת עד ה ' אלוהיך ושמעת בקולו ... ושב ה' אלוהיך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה ' אלוהיך שמה " ( ל , ב - ג ) . נביאי שיבת ציון , מאוחר עוד יותר , שבים וקוראים לתשובה . כך פותח ספר זכריה : " קצף ה ' על אבותיכם קצף . ואמרת אליהם כה אמר ה ' צבאות שובו אלי נאום ה ' צבאות ואשוב אליכם אמר ה ' צבאות " ( א , ב - ג ) , וגם הנביא מלאכי קורא : " שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה ' צבאות " ( ג , ז ) . הן פעולת האדם והן תגובת האל מעוצבות באמצעות פועל מן השורש שו " ב . התשובה כוללת גם הודאה בחטא . רעיון זה בא לביטוי בולט במזמור נא ( שכותרתו : " למנצח מזמור . לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע " ) . שם מתוודה המשורר על חטאיו ( " הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני . כי פשעיי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד . לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי " [ פסוקים ד - ו ]) ומבטיח להחזיר בתשובה גם פושעים וחוטאים אחרים ( "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו " [ פסוק טו ]) . לאחר שישוב האדם בתשובה יזכה לסליחת האל : "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה ' וירחמהו ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח " ( ישעיה נה , ז ) . הקישור בין תשובה לסליחה בא לביטוי בולט , מאוחר יותר , בתפילה המרכזית שבסידור התפילה , תפילת שמונה עשרה , שבה באות זו אחר זו שתי ברכות , הברכה החמישית העוסקת בתשובה ( " ברוך אתה ה ' הרוצה בתשובה " ) והשישית שעניינה הסליחה ( " ברוך אתה ה ' חנון המרבה לסלוח " ) . גם הווידוי הוא נושא מרכזי בספרות חז " ל ובמיוחד בעולם התפילה כפי שגיבשוהו . רשימה ארוכה של חטאים ( שראשיתה , על סדר האלפבית , במילים " אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי " וכו ' ) נאמרת במרבית התפילות של ימות החול ובעוצמה גדולה הרבה יותר בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים , הם " עשרת ימי תשובה " . ( על קריאת ספר יונה ביום הכיפורים ראו עמ ' . 18 ) התלמוד הירושלמי ( ראש השנה א , ג ) קובע כי " שלוש פינקסיות [ = ספרים בשמים שבהם רשומים שמות בני האדם ] הם : אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים . זה של צדיקים גמורין כבר נטלו איפופסי [ = גזר דין ] של חיים מראש השנה , זה של רשעים גמורין כבר נטלו איפופסי שלהן מראש השנה , של בינוניים - כבר ניתן להן עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים , אם עשו תשובה - נכתבין עם הצדיקים , ואם לאו - נכתבין עם הרשעים " . השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים מכונה " שבת תשובה" ( או " שבת שובה " ) על שם ההפטרה הנקראת בה , דברי הנביא הושע ( יד , ב ואילך ) שהוזכרו לעיל . על חשיבותה של התשובה מעידים חז " ל באומרם כי " שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם , אלו הן : תורה , ותשובה , גן עדן , וגיהנום , כסא הכבוד , ובית המקדש , ושמו של משיח " ( בבלי , נדרים לט ע " ב ) , ועל גדולתם של החוזרים בתשובה נאמר בתלמוד כי " מקום
|
|