|
|
עמוד:33
קיד , ג ) , " תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי" ( איוב כח , יד ) , " אל תיראי אדמה גילי ושמחי " ( יואל ב , כא ) , " גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון " ( ישעיה יד , ח ) , והבריאה כולה : " ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלואו . יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער" ( תהילים צו , יא - יב ) . בשל יכולתה להפתיע היתה ההאנשה מאז ומתמיד כלי ביטוי רב עוצמה במיוחד בשירה , בימי הביניים ( "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך " [ רבי יהודה הלוי ]) , בשירה החדשה ( " בבדידות קורנת נם חרמון הסבא" [ רחל ]) , בשירי ילדים ( " בגני בצידה של מרפסת אור וצל שיחקו בתופסת " [ לאה גולדברג ]) ובזמר הישראלי גם יחד ( " הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות" [ שלמה ארצי ]) . על דרכו של המקרא להאניש גם את דמותו של האלוהים , ועל דרכם של התרגומים הארמיים לסלק את ההאנשה ראו עמ ' . 112 רוח רוח רוח התלמוד הירושלמי ( ברכות ט , ב ) עומד על כך שרק בשלושה פסוקים מופיע הצירוף " רוח גדולה " , ולפיכך קובע כי " בשלושה מקומות יצא הרוח שלא במשקל [ כלומר : במידה גדולה ] וביקש להחריב את העולם כולו . אחת בימי יונה ואחת בימי אליהו ואחת בימי איוב " , ופסוקנו מובא כראיה לעניין יונה . לגבי אליהו מובא סיפור אליהו בחורב ( ובו " והנה ה ' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים " [ מלכים - א יט , יא ]) , סיפור שזיקתו לסיפור יונה בולטת , וראו עמ ' . 12 - 11 לגבי איוב מצוטט הכתוב " והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר " ( איוב א , יט ) , רוח הרסנית שהחריבה את בית בנו הבכור של איוב וקברה תחתיו את בניו ובנותיו כולם . בכל המקרים האלה נשלחה הרוח בידי האלהים . אל אליהו ואל יונה היא נשלחה כדי ללמדם לקח , ואילו אל איוב נשלחה הרוח כדי להעמידו בנסיון . כמה אניות נלכדו בסערה ? מדרש פרקי דרבי אליעזר ( פרק ט ) מעיר כי " פרשו [ בים ] מהלך יום אחד ובא עליהם סער גדול בים מימינם ומשמאלם , ושאר כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקת הים , והאניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה וחישבה להישבר " , היינו שרק האניה שבה נסע יונה נתונה היתה בסכנה , בעוד שהסערה לא פגעה באניות אחרות שחלפו לידה . את קביעתו זו של המדרש יש להבין כדרך לבניית מנגנון בקרה , אשר יוכיח כי אכן עניין לנו עם נס . סיפורי ניסים עוררו מאז ומתמיד פליאה רבה אך גם מידה של פקפוק ואף ניסיון להציע לנס הסבר רציונאלי . יכול היה הקורא הספקן לסבור , כי הסערה באה בדרך הטבע , וכי אין לה דבר וחצי דבר עם פועל האלוהים ועם כוונתו ללמד לקח את הנביא הבורח , אך העובדה שרק ספינתו של יונה נלכדה בסערה באה לבטל מחשבה אפשרית זו ולחזק את האמון בנס . ( על מנגנון בקרה נוסף המופיע במדרש זה ראו להלן על פסוק טו . ) " אניות בים סוער " , ציור ( שמן על בד ) מעשה ידי Willem van de Velde , the Younger צייר הולנדי ( . ( 1707 - 1633
|
|