על אודות המקורות הבתר-מקראיים הנזכרים בספר

עמוד:150

בן המאה השנייה לספירה בארץ ישראל , וכנראה הגיע להשלמתו במאה השלישית . הוא עוקב אחר חלקים נכבדים מספר ויקרא ורובו עוסק בסוגיות הלכתיות . פרקי דרבי אליעזר מדרש הכתוב עברית והמספר מחדש – בהוספות , הרחבות והשמטות מרובות – את הסיפור המקראי , מבריאת העולם ( כולל סיפור בריאת הדגים ובעקבות זאת סיפור יונה ) ועד לקורות בני ישראל במדבר ( ולא ברור אם הגיע אלינו בשלמותו או שמא נתקטע לקראת סופו ) . נראה שנתחבר במאה השביעית או השמינית , כיוון שניכר בו פולמוס אנטי - מוסלמי , אך המסורת מייחסת אותו לר ' אליעזר בן הורקנוס , תנא מן המאה הראשונה . מהדורה על יסוד כתב יד של החיבור פרסם מ ' היגער ( בכתב העת חורב , ניו יורק תש " ד ) . סיפור יונה כפי שהוא מובא בחיבור זה מצוי לעיל , עמ ' . 144 - 143 פרקי רבינו הקדוש חיבור קצר הכולל בעיקר דברי אגדה כרשימות מספריות . נלקט במהלך ימי הביניים מחיבורים שונים וראה אור בידי : י ' אייזנשטיין , אוצר מדרשים , ניו יורק , 1915 עמ ' . 514 - 505 פשיטתא התרגום הסורי של התנ " ך ( משמעות שמו : [ התרגום ] הפשוט ) . נתחבר ככל הנראה במאות השנייה והשלישית לספירה . ככלל נוטה לתרגום מילולי , אך סוטה מדרך זו פעמים לא מעטות ובמקרים רבים אף משקף נוסח מקרא השונה מנוסח המסורה . למן המאה השלישית ואילך נעשתה הפשיטתא לתרגום המקובל על הכנסייה הסורית . פתרון תורה חיבור אגדי העוסק בספרים ויקרא - במדבר ( אף שבמקורו אולי עסק בתורה כולה ) ומביא על סדר פסוקיהם דברי אגדה מגוונים שנלקטו ממרחבי ספרות חז " ל . הוא בנוי לפי פרשות השבוע כאשר בראש כל פרשה צירף מחברו פיוט קצר . לשונו עברית וארמית ונראה שנתחבר בבבל במאה העשירית . הוא ראה אור בידי א " א אורבך ( ירושלים תשל " ח ) . קהלת רבה מדרש על ספר קהלת , שנערך בארץ ישראל ( ככל הנראה בגליל ) במהלך המאה השישית - שביעית . הוא כתוב בעברית מעורבת בארמית גלילית , ומשוקעות בו מילים רבות מן היוונית ומן הלטינית . המדרש עוקב אחרי פסוקי המגילה ומביא עליהם מסורות אגדיות מגוונות , תוך התמודדות עם השאלות המחשבתיות שמגילת קהלת מעוררת . רד "ק ר ' דוד קמחי ( צרפת , ( 1235 - 1160 פרשן מקרא ומדקדק . למרות היותו פשטן , הוא לא נמנע מלהישען הרבה על ספרות חז " ל . בפירושיו יש גם רמזים לסוגיות פילוסופיות ולעניינים מדעיים . רש "י ר ' שלמה יצחקי ( צרפת , , ( 1105 - 1040 גדול מפרשי התלמוד שבכל הדורות , ומן החשובים שבמפרשי המקרא , פוסק ופייטן . פירושיו למקרא מנוסחים בקצרה , מושתתים על הצד הלשוני - דקדוקי , אך גם טבולים במדרשי חז " ל , המובאים בדבריו לא פעם בעיבוד המתאים להקשרם החדש . פירושו לתלמוד נתפס כפירוש החשוב ביותר של טקסט זה . על פירושי רש " י למקרא ולתלמוד נכתבו פירושים ופירושי פירושים , המעידים אף הם על תפוצתו של הפירוש ועל המעמד הראשי , ללא כל מתחרה , שהקנתה לו המסורת . שיר השירים רבה מדרש על מגילת שיר השירים , שנערך בארץ ישראל ( ככל הנראה בגליל ) במאה השישית לספירה . לשונו עברית משובצת בארמית גלילית ובמילים יווניות ולטיניות , והוא עוקב אחרי פסוקי המגילה , תוך שהוא מביא עליהם מסורות אגדיות מגוונות , בעיקר תוך

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר