|
|
עמוד:31
בעברית הקובעת כי מדובר בעצמות ניקנור ואחד מצאצאיו " שעשה את הדלתות " . ) כמה שילם יונה כדי להפליג לתרשיש ? על שאלה זו עונה התלמוד הבבלי ( נדרים לח ע " א ) , תוך שהוא עוסק בקביעה כי " כל הנביאים עשירים היו " . על פסוקנו אומר ר ' יוחנן : " ' ויתן שכרה ' - שנתן שכרה של ספינה כולה " , וממשיך ר ' רומנוס ויודע לומר כי " שכרה של ספינה הויא [ = היתה ] ד ' אלפים דינרי דהבא " , היינו הסכום העצום של 4 , 000 דינרי זהב . רש " י לפסוק מדגיש כי בלהיטותו הרבה לצאת לדרך נתן יונה את הכסף עוד קודם להפלגה , אף ש " אין דרך יורדי הים לתת שכר הספינה עד שעת היציאה " , אך אבן עזרא סבור ש " שכרה " עניינו התשלום שכל אחד ואחד מן הנוסעים חייב בו , ורק זאת שילם יונה ולא יותר . פרשנים אחרים , המבקשים להעצים את המהירות שבה ביקש יונה לברוח מלפני ה ' , טוענים כי הספינה הגיעה בו ביום מתרשיש ויונה אף לא איפשר למלחים לצאת אל החוף , אלא מיד עם עגינתם עלה עליה ושכר אותה להפליג חזרה ( כך , למשל , המהרש " א ב " פירוש האגדות " שחיבר על התלמוד הבבלי ) . יונה ביפו של היום המהלך בתל אביב - יפו של היום ימצא פה ושם את עקבותיו של יונה הנביא : בדרכו אל חוף הים יצעד ברחוב יונה הנביא , ואף יוכל לחזות ( בעלייה מנמל יפו , ברחוב לואי פסטר שליד גבעת אנדרומדה ) בפסלה של האמנית אילנה גור , ששמו " יונה והלוויתן " . ואם יתקוף אותו הרעב - יוכל לסעוד את לבו במסעדת " יונה " , והתפריט ( נכון לראש השנה תשע " ה ) , כמובן , דגים ... תרשיש בישראל החדשה בערים רבות שבמדינת ישראל מצוי רחוב תרשיש , ביניהן בערים השוכנות לחוף ים כגון חיפה , קיסריה , אשקלון ואילת ( שבה מצוי גם חוף תרשיש ) . " תרשיש " הוא גם שמה של ספינת טילים בחיל הים ואף שמה של חברת ספנות שנוסדה בשנת 1953 בידי הקיבוץ המאוחד , שראה בימאות חלק ממשימות ההתיישבות . " תרשיש " היא גם חברת הפלגות בים האדום , וכיוון שהשם " תרשיש" נושא עמו ניחוח אקזוטי , הוא מצוי גם כשמן של חנויות תכשיטים ( על שם האבן היקרה ) ואף יין . על " תרשיש " כספינת חיל הים כתב בשעתו דן אלמגור בזמר הקל " יונה הנביא " : " יונה בן אמיתי , הנביא המפורסם / ביום אחד בהיר התגייס לחיל הים / עבר קורס ימאים , קיבל דרגת שליש / עלה על משחתה אניית אח " י תרשיש " ( וראו עוד עמ ' . ( 118 המשורר המבין ללבו של יונה פנחס שדה ( ראו עמ ' - ( 21 המזדהה עם דמותו של יונה - מבין ללבו ולסירובו ללכת ולהינבא . בראותו את יונה כדגם המשורר שעניינו בעולמו הפנימי וביצירתו בלבד , הוא אומר : " המשורר מבקש לשבת בשלוה בדומיית הלילה , להתבונן אל הכוכבים החורשים את שדות השמים בתלמים של רבבות שנות אור , לשמוע את הצרצר מספר על מהלך הזמן , להגות בנשמה , בזיכרון , בחלום , במוות ובעונות השנה , ולעצב הכול במשפטי שיר חזקים ומתוקים . ואם עלתה רעת נינוה לפני ה ' , אם באשת החיים הרקובים עולה השמימה , מה לו להכניס ראשו בתווך ? יונה היה משורר , כלומר האיש המשולל כל עניין בשלומם , בקניינם ובכבודם של החיים האזרחיים . העליו לנסות ולהציל חיים אלה ? " ( החיים כמשל , עמ' . ( 101 מעין קרא - עוז , צילום שלטי רחוב ומספרי בתים ברחוב יונה הנביא בתל אביב - יפו של היום .
|
|