|
|
עמוד:146
על אודות המקורות הבתר - מקראיים הנזכרים בספר אבות דרבי נתן חיבור בספרות חז " ל המקביל במידה מרובה לחלקים נכבדים ממסכת אבות שבמשנה . על - פי שמה של המסכת יש שייחסוה לרבי נתן הבבלי ( תנא בן דורו של רבי יהודה הנשיא , מחבר המשנה ) . כצורתה היום נראה שהיא עברה גלגולים , תוספות והרחבות במשך תקופה ארוכה . בידינו שני נוסחים של המסכת ( הקרויים נוסח א [ = נו " א ] ונוסח ב [ = נו " ב ]) ולשם ציטוט ממנה השתמשנו במהדורתו של ש " ז שכטר ( מהדורה שלישית , ניו יורק תשכ " ז ) . אברבנאל , דון יצחק פרשן מקרא , הוגה דעות ומדינאי ( 1508 - 1437 ) שחי בפורטוגל , שם כיהן כשר החוץ בחצר המלך , ולאחר גירוש היהודים מארץ זו עבר לאיטליה . פירושו למקרא - הבנוי על דרך של שאלות ותשובות ומגלה רגישות ספרותית רבה - מגלה גם את עניינו המיוחד של אברבנאל בסוגיות של מדינה וחברה . ( ר ' ) אברהם אבן עזרא פרשן מקרא , הוגה דעות ומשורר בספרד ( . ( 1164 - 1089 פירושיו למקרא מצטיינים בחריפותם ומצביעים על נטייתו להגיע אל פשט הכתובים . איכה זוטא חיבור אגדי קצר על מגילת איכה , שנערך ככל הנראה סביב למאה האחת - עשרה . הוא דורש בהרחבה יחסית את הפסוקים הראשונים של המגילה ולאחר מכן כמה פסוקי נחמה ואבל . מדרש זה התפרסם בידי ש ' בובר ( ברלין , ( 1894 שגם העניק לו את שמו . איכה רבה מדרש על מגילת איכה , שנערך במאה השישית בארץ ישראל ( כנראה בגליל ) . לשונו עברית בלולה בארמית גלילית ובמילים יווניות וארמיות . בראשו שלושים ושש דרשות קצרות שנאמרו בשעתו לפני קריאת המגילה , ולאחריהן חומר אגדי מגוון המסודר על פי סדר פסוקיה . ( ר ' ) אליעזר מבלגנצי פרשן מקרא צרפתי בן המאה השתים - עשרה , תלמידו של הרשב " ם . נראה כי חיבר פירושים על מרבית ספרי המקרא , אך אלינו הגיעו פירושיו לספר ישעיהו , יחזקאל , תרי עשר וחלק מספר איוב . ייחודו בדבקותו בפירוש על דרך הפשט , כמעט ללא זיקה למסורות חז " ל . במדבר רבה מדרש על ספר במדבר , שנערך ככל הנראה סביב למאה השתים - עשרה בפרובאנס . הוא עוסק בפסוקים נבחרים מספר במדבר ומביא בזיקה אליהם דברי אגדה בסגנון יחסית ארכני . לשונו עברית בלולה במעט מילים ארמיות ואירופאיות . בן סירא ספר בן סירא נתחבר בראשית המאה השנייה לפני הספירה על ידי כהן ירושלמי , שמעון ( או יהושע ) בן סירא ועניינו מאמרי חוכמה ברוח ספרות החוכמה המקראית , כגון ספר משלי . הספר נכלל בתרגום השבעים ( ראו בערכו ) , וכך נשתמר בין כתבי הקודש של הכנסייה הנוצרית . הספר נזכר גם בספרות חז " ל בדרך המלמדת כי גם בתקופתם עדיין יוחסה לו חשיבות מיוחדת ויש בין חכמים שאף ראו בו ספר קנוני . הספר ,
|
|