|
|
עמוד:144
גדול לבלוע את יונה " ( ב , א ) , ונכנס לתוך פיו כאדם שנכנס בבית הכנסת גדולה ועמד . והיו שתי עיניו של דג כחלונות אמפומיות מאירות ליונה . ר ' מאיר אומר : מרגלית אחת היתה תלויה במעיו של דג והיתה מאירה ליונה כשמש הזה שהוא מאיר בגבורתו בצהרים , והיה רואה יונה כל מה שבים ובתהומות , שנאמר " אור זרוע לצדיק " ( תהילים צז , יא ) . אמר לו הדג ליונה : אין אתה יודע שבא יומי להיאכל לתוך פיו של לוייתן ? אמר לו : הוליכני אצלו ואני מציל אותך ואת נפשי מפיו , והוליכו אצל לוייתן . אמר לו : לוייתן , בשבילך ירדתי לראות את מדורך בים , ולא עוד אלא שאני מוכן לירד וליתן חבל בלשונך ולעלות אותך לסעודה גדולה של צדיקים . הראהו חותמו של אברהם , הביט לברית , וראה לוייתן יונה , וברח מלפני יונה מהלך שני ימים . אמר לו : הרי הצלתיך מפיו של לוייתן , הראני מה שבים ובתהומות . והראהו נהר גדול של מימי אוקיאנוס , שנאמר " ונהר יסובבני " ( יונה ב , ד ) , והראהו שבילי ים סוף שעברו ישראל בתוכם , שנאמר " סוף חבוש לראשי " ( שם , ו ) , והראהו מקום שמשברי הים וגליו יוצאין , שנאמר " כל משבריך וגליך עלי עברו " ( שם , ד ) , והראהו עמודי ארץ במכונה , שנאמר " הארץ בריחיה בעדי לעולם " ( שם , ז ) , והראהו שאול תחתית , שנאמר " ותעל משחת חיי " ( שם , ז ) , והראהו גיהנום שנאמר " מבטן שאול שיוועתי " ( שם , ג ) , והראהו תחת היכל ה ' , שנאמר " לקצבי הרים ירדתי " ( שם , ז ) - מכאן אנו למדים שירושלים על שבעה הרים היא עומדת - וראה שם אבן שתייה קבועה בתהומות , וראה שם בני קורח עומדין ומתפללין עליה . אמרו לו ליונה : הרי אתה עומד תחת היכל ה ' , התפלל ואתה נענה מיד . אמר לו לדג : עמוד במקום עומדך , שאני מבקש תפילה להתפלל . ועמד הדג והתחיל יונה להתפלל לפני הקב " ה ואמר : ריבון כל העולמים , נקראת ממית ומחיה הרי הגיעה נפשי למות - החייני , ולא נענה עד שיצא הדבר הזה מפיו , אשר נדרתי אשלמה , אשר נדרתי להעלות את לוייתן ולעשותו לפניך אשלם ביום ישועות ישראל , שנאמר " ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה לה '" ( שם , י ) , מיד רמז הקב " ה לדג והקיא את יונה ליבשה , שנאמר " ויאמר ה ' לדג ויקא את יונה אל היבשה " ( שם , יא ) . והמלחים ראו את כל האותות והניסים והנפלאות הגדולים שעשה הקב " ה עם יונה ועמדו והשליכו איש את אלהיו , שנאמר " משמרים הבלי שווא חסדם יעזובו " ( שם , י ) , וחזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ערלתם , שנאמר " וייראו האנשים יראה גדולה את ה ' ויזבחו זבח לה ' וידרו נדרים " ( א , טז ) , וכי זבחו זבח ? אלא זה דם ברית מילה שהוא כדם זבח , ונדרו איש להביא את בניו ואת כל אשר לו לאלוהי יונה ונדרו ושילמו , ועליהם הוא אומר [ בתפילת העמידה ] " על הגרים גרי צדק " . בעל פרקי דרבי אליעזר מקדיש פרק שלם לחלקו הראשון של סיפורו של יונה , מבריחתו ועד להקאתו מבטן הדג , וזאת אגב עיסוק בסיפור היום החמישי לבריאה , שבו נבראו גם דגי הים . תוך שהוא מרחיב את הסיפור המקראי , הוא אף מקצר בו מעט ואף משנה את סדר האירועים . ואלו שני השינויים העיקריים :
|
|