|
|
עמוד:29
מדוע ברח יונה דווקא לים ? מדרש פרקי דרבי אליעזר ( פרק ט ) מוסיף את שיקוליו של יונה לברוח דווקא אל הים : " אני בורח מלפניו למקום שלא נראה כבודו שם , אם אעלה לשמים - נאמר ' על השמים כבודו ' ( תהילים קיג , ד ) , ועל הארץ - ' מלא כל הארץ כבודו ' ( ישעיה ו , ג ) , הרי אני בורח מלפניו למקום שלא נראה כבודו שם " . כבוד האלוהים היא התגלותו , ויונה מאמין - דבר שיתגלה לו כטעות - כי על הים אין היא בגדר האפשר . ועוד יודע המדרש ( שם ) לספר , תוך שהוא מוסיף על סיפורנו נס נוסף המעיד על התערבות אלוהית בסיפור : " ירד לו יונה אל יפו , ולא מצא אניה לירד בה , והאניה שירד בה יונה היתה רחוקה מיפו מהלך ב ' ימים ... מה עשה הקב " ה ? הביא עליה סער גדול והחזירה אל יפו , וראה יונה ושמח לבו , ואמר עכשיו אני יודע שדרכי מיושרת לפני " . היכן היתה תרשיש ? לאן ביקש יונה לברוח ? מתרגמי הפסוק ומפרשיו חלוקים בדעתם ביחס למיקומה של תרשיש . התרגום הארמי לספר יונה תרגם " תרשיש " במילה " ימא " כלומר : ים . התרגום הארמי לתורה , תרגום אונקלוס , תרגם את שם האבן היקרה " תרשיש " ( שמות כח , כ ) ב " כרום ימא " , כצבע הים . נראה כי הבנת " תרשיש " כמכוון לים נעוצה בלשון היוונית , שם " ים " lassa á t הדומה בצליליו ל " תרשיש " . כיוון ש " ים " משמעו גם מערב , ניתן להבין מפירוש זה שיונה ביקש לברוח לכיוון ההפוך לזה של נינוה , שאליה נצטווה ללכת . סוג מסוים של אניות מכונה " אניות תרשיש " ( ישעיה ב , טז ועוד ) , אניות שכנראה יועדו להפלגות בים הגדול . אניות כאלה עשה המלך שלמה בשותפות עם חירם מלך צור : " אחת לשלוש שנים תבוא אני תרשיש נושאת זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים " ( מלכים - א י , כב ) . גם המלך יהושפט עשה " אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברו אניות בעציון גבר " ( מלכים -א כב , מט ) . והנה , בפסוקים המקבילים לפסוקים אלו בספר דברי הימים נאמר כי האניות נועדו ללכת לתרשיש ( דברי הימים - ב ט , כא ; כ , לו ) . לפי הבנתו של בעל דברי הימים מצויה אפוא תרשיש לחופי הים האדום , בחצי האי ערב . בעל רשימת היוחסין של בני יפת בבראשית פרק י כרך את תרשיש יחד עם איי יון ( " ובני יון אלישה ותרשיש ... " [ פסוק ד ]) , ואילו יוסף בן מתתיהו ( קדמוניות היהודים , ספר תשיעי י , ב ) זיהה את תרשיש עם העיר טרסוס , בירת קליקליה שבאסיה הקטנה , בחוף הדרום מזרחי של טורקיה של היום , וזאת בעיקר בשל הדמיון הצלילי שבין שני השמות . כיום נוטים לזהות את תרשיש עם תרטסוס , מושבה פיניקית בחצי האי האיברי , מערבית למיצר גיברלטר , והיא הנקודה הרחוקה ביותר שאליה הגיעו הספנים הפיניקים המנוסים במסעותיהם על פני הים התיכון . תרטסוס היתה עיר נמל ששכנה בלב אזור עשיר במתכות ( וראו ירמיה י , ט : " כסף מרוקע מתרשיש יובא " , וכן בנבואת יחזקאל האומר אל צור : " תרשיש סוחרתך מרוב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת " [ כז , יב ]) . על יפו הקדומה העיר הקדומה יפו - שנקראה כך על שום יופיה - קמה לחוף הים התיכון בשל חשיבותה כנמל : כמאה מטרים מן החוף ובמקביל לו ניצב שובר גלים טבעי המבטיח מעגן שקט ובטוח . בשל חשיבותה עברה העיר מיד ליד במהלך ההיסטוריה . היא נזכרת כבר ברשימת הערים שכבש המלך המצרי תחותימס השלישי ( במאה החמש עשרה לפנה " ס ) , ועל פי מסורת מצרית קדומה נכבשה העיר בתחבולה המזכירה את סיפור הסוס הטרוייני . ממכתבים שנשלחו מארץ ישראל למצרים במאה הארבע עשרה לפנה "ס עולה כי העיר שימשה באותם ימים כמעוז לכוחות צבא מצרים . פלישת גויי הים לארץ ישראל במאה השתים עשרה לפנה " ס הותירה אף היא את חותמה על העיר . סנחריב מלך אשור מזכיר את יפו בין הערים שכבש במסעו לארץ ישראל בשנת 701 לפנה " ס , ובמאה החמישית לפנה " ס שלטו בעיר הפיניקים . אכן , קורותיה של העיר במשך אלפיים ושש מאות השנים הבאות , עד לאיחודה עם תל אביב בשנת , 1950 הן סיפור רצוף של מאבקים על השליטה בה .
|
|