|
|
עמוד:27
מרכזי בנבואותיו . הדבר עולה כבר מכותרת ספרו ( "משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי " ) וכן מפרקים ב - ג שבהם תיאור חי הטבול בשמחה לאיד על חורבן העיר . נחום גם מדגיש את חטאיה של נינוה שהוא קורא לה " עיר דמים כולה כחש " ( ג , א ) , וראוי להזכיר כי בתרגום היווני למקרא , תרגום השבעים ( ראו במבוא עמ ' 16 ) ניצב ספר נחום , הפותח בהזכרת נינוה , מיד לאחר ספר יונה המסיים בעיסוק בה . נינוה ניצבה על הגדה המזרחית של נהר החידקל ( ליד העיר מוסול שבעיראק של היום ) , והיתה צומת מרכזי של דרכי המסחר הקדומות . עדויות על קיומה קיימות כבר מן האלף השלישי לפנה " ס , אך רק במאה השביעית לפנה " ס נהפכה לבירת האימפריה האשורית . המלך סנחריב ( 681 - 704 ) בנה בה ארמון מפואר ואף הקיפה בחומה ולה שערים מבוצרים , אשר שרידיהם ניצבים על תילם עד עצם היום הזה . בשנת 612 נחרבה העיר בידי קואליציה של צבאות בבל ומדי . בשלהי המאה התשע עשרה נתגלתה בחפירות נינוה ספרייתו הגדולה של המלך אשורבניפל , שהיא המקור המרכזי לידיעותינו על תולדות אשור ותרבותה . ומעניין להעיר שבכתב היתדות - הכתב בו נכתבה הלשון האשורית - הסמל המציין את שמה של נינוה הוא דג הנתון במסגרת ( וראו עוד בפירוש על ב , א ) . איזו היא העיר הגדולה ? על הפסוקים ( בראשית י , יא - יב ) : "[ יא ] מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח [ יב ] ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדולה " , תוהה המדרש : " הגדולה - אין אנו יודעין אם רסן עיר הגדולה אם נינוה היא הגדולה , מן מה דכתיב ' ונינוה היתה עיר גדולה ' ( יונה ג , ג ) הוי נינוה היא עיר גדולה " ( בראשית רבה לז , יא ) . דומה כי המילים " היא העיר הגדולה " בספר בראשית הן הערת קורא שהכיר את ספר יונה , והערה זו נועדה להשתלב לאחר התיבה " נינוה " בהופעתה הראשונה בפסוק יא , ולא לאחר המילה " כלח " בפסוק יב . לא פעם מוצאות הערות פרשניות הנכתבות בשולי כתבי יד , או בין השורות , את מקומן במקום שאינו ראוי להן . ועוד סביר לומר שמידו של אותו קורא , הבקיא בספרות הנבואה ( ולמעשה בספרי תרי - עשר ) באה לעולם הערה נוספת בבראשית פרק י , שאף היא שולבה חוץ ממקומה . המילים " אשר יצאו משם פלישתים " ( פסוק יד ) צריכות היו להופיע בסוף הפסוק , לאחר הזכרתם של כפתורים , ולא לאחר השם כסלוחים . מקור ההערה בדברי עמוס " הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלישתיים מכפתור " ( ט , ז ) . יונה , אשור ואברהם מדרש בראשית רבתי ( עמ ' 59 ) מצביע על העובדה שיונה נשלח לומר את נבואתו בנינוה , בניגוד לנביאים אחרים שנבואותיהם על הגויים מושמעות ממקומם ( כגון עמוס או ירמיהו ) , וכך הוא שם בפיו של יונה : " בשעה שאמר הקב " ה ליונה : קום לך אל נינוה , אמר לו יונה : ריבון העולמים מה נשתניתי אני מן הנביאים , שהם מתנבאין ממקומן אל העיירות ועל האומות , ולי אתה אומר לך אל נינוה ? " , ותשובת האלוהים רואה את ההליכה כשכר לתושבי אשור , שאבי אומתם - על פי מדרשים רבים - עשה מעשה נאצל וכיבד את האלוהים ביציאתו ממקומו ולא נשאר לשבת בארצו החטאה של המלך נמרוד : " אני פורע מה שעשה זקנם [ = אשור ] עמי שהניח ארצו ויצא בשביל כבודי , שנאמר ' מן הארץ ההיא יצא אשור' ( בראשית י , יא ) " . נכונות האל לסלוח לאנשי נינוה היא אפוא שכר לאשור על מעשהו הראוי . וכבדרך אגב מוסיף האלוהים ואומר : " אברהם נצטער בשבילי ויצא ברגליו , אף אתה קום לך אל נינוה ברגליך " . אברהם אבינו , טרח והגיע מאותו חבל ארץ אל ארץ כנען בהליכה ( שנאמר בו " לך לך מארצך " ) , ואף צאצאו , יונה , יעשה כן , אם כי בכיוון ההפוך . שרידי שער נרגל מנינוה העתיקה ( המאה השביעית לפני הספירה ) , חלק מחומת הלבנים שהקיפה את העיר לאורך כ - 12 ק " מ . פולחן נרגל ( הנזכר במלכים - ב יז , ל כאלוהי העיר כות ) היה פולחן רשמי בממלכה האשורית .
|
|