|
|
עמוד:57
אינו הולך אלא בורח ( פסוק ג ) , וכשהוא מצווה בשנית " קום לך " ( ג , ב ) עשוי הקורא לחשוב שיונה ישוב לקום ולברוח , אלא שכאן הוא דווקא קם והולך ( פסוק ג ) , גם אם בעל כורחו . זעף וזלעפות בעברית המאוחרת , בהשפעת פסוקנו , משמעות זע "ף כמו סע " ר . כך לדוגמה במגילת ההודיות שממגילות כת ים המלח ( הודיה יא , דף , 6 שורה : ( 23 " כמלח באניה בזעף ימים " , וכן בלשון חז " ל , כגון במשנה תענית ג , ח : " התחילו [ הגשמים ] לירד בזעף " , כלומר בעוצמה ובחוזקה . וכך עולה גם מן הדיון בתלמוד הירושלמי ( ברכות ט , ב ) לגבי הברכה שאומר המתפלל כשנושבות רוחות : " על הרוחות אומר ' ברוך שכוחו מלא עולם' כשבאין בזעף , אבל שבאים בנחת אומר ' ברוך עושה בראשית '" . המילה " זלעפות " גזורה מן השורש זע " ף , בתוספת האות למ " ד , אחת מאותיות למנ " ר שמוספות לעיתים למילים אחרות , כגון " גבע " שהפך ל " גלבוע " , " כסא " שנעשה ל " כורסה " ו " שבת " שהפכה בפרסית ל " סמבט " ( ומכאן שם הנהר הפלאי סמבטיון ) . כיוון שהמילים הקשורות בכע " ס קשורות גם באש ( וראו על חרון , עמ ' , ( 111 נודעת לתיבת " זלעפות " המשמעות של חום עז במיוחד , כפי שהוא באיכה ה , י ( " עורנו כתנור נכמרו [ = התחממו ] מפני זלעפות רעב " ) ובתהילים יא , ו ( " ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם " , וכפירוש רש " י : " רוח שריפה " ) . לפי זה " רוח זלעפות " היא רוח לוהטת במיוחד . על רחמיהם של המלחים המדרש הוסיף והאדיר את הפן החיובי שבדמותם של המלחים והדגיש את שאיפתם להימנע מהשלכת יונה לים ככל שניתן : " הטילו אותו עד ארכובותיו [ = ברכיו ] - ועמד הים מזעפו , לקחו אותו אצלן - והים היה הולך וסוער עליהם , הטילו אותו עד צווארו - ועמד הים מזעפו , לקחו אותו אצלן - והים הולך וסוער עליהם , עד שהטילוהו כולו לים , ומיד שתק הים מזעפו " ( פרקי דרבי אליעזר , פרק ט ) . במסורת זו בא שוב לידי ביטוי הצורך להצביע , כשמדובר בניסים , על מנגנון של בקרה , שתכליתו למנוע את המחשבה שיד המקרה היתה בשכיכת הסערה ( והשוו לעיל , פסוק ד ) . מסע רב נחמן מברסלב בשנת תקנ " ח ( , ( 1798 בהיותו בן עשרים ושש שנה , יצא רבי נחמן במפתיע לארץ ישראל . תלמידו , ר ' נתן מנמירוב , רשם את קורות המסע ( בספרו שבחי הר " ן ) . בין השאר הוא מספר שכשהגיעה האניה אל יפו , ביקש רבי נחמן לצאת ממנה , אך המוסלמים לא התירו לו לעשות זאת כיוון שחשדו בו שהוא מרגל צרפתי . והוא ממשיך ואומר : " ונשאר רבנו זיכרונו לברכה על הספינה , והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם הספינה להיות עומד לפוש איזה ימים , ואז היה שני ימים לפני ראש השנה , אך הספינה לא יכלה לעמוד שם מחמת גלי הים שרצו להופכה ולא הועיל שום עצה ותחבולה לזה , והיה הדבר לפלא גדול בעיני הקפיטן , ושאל מה זה ? והשיבו החכמים של הספרדים שקבלה בידם איש מפי איש שבזה המקום נשלך יונה בן אמיתי הנביא , ולא יכלה הספינה לעמוד שם אותה הלילה והלכו משם ובאו ... לעיר הקודש חיפה " . יונה בזמר הישראלי בזמר " קום לך אל נינוה " שחיבר יהורם טהר לב , נאמר בין השאר : " שלושה ספנים אדירי כתפיים / כמו אבן זרקו את יונה אל המים / ושם בלעהו הדג הגדול / אך גם בקרבו עוד שמע את הקול / קום לך אל נינוה " . מסתבר כי גם הזמר הישראלי הקליל מצא את סיפור יונה כנושא שראוי לעסוק בו , וראו עוד בעמ ' 31 ובעמ ' . 62 יונה מושלך אל הים , ציור קיר בקטקומבה [ = בית קברות תת קרקעי ] ב - Priscilla ( רומא ) , קודם למאה החמישית .
|
|