|
|
עמוד:100
ג , ה - י חזרת אנשי נינוה בתשובה ומחילת ה׳ להם פרק ג פסוק ה ויּאמינו אנשי נינוה באלֹהים ויּקראו צום ויּלבשו שׂקּים מגּדולם ועד קטנּם : השמועה על גזר הדין הנורא עשתה לה כנפיים ופשטה בעיר . אף שהנביא לא עבר בדרכו אלא שליש מאורכה , ואף שקימץ במילותיו ולא הזכיר את האלוהים כמבשר הרעה , אנשי נינוה מיהרו לעשות תשובה . הפסוק מציין כי אנשי העיר האמינו באלוהים , ומבאר אבן עזרא ( בעקבות התרגום הארמי ) כי אמונתם היתה " בדבר אלוהים " , אך דומה כי אמונתם באלוהים היא אמונה שלמה . תגובת הגויים , אנשי נינוה , מקבילה לתגובת המלחים , אף הם גויים , ואף הם כונו בסיפורנו בשם " אנשים " ( פרק א , פסוקים י , יג , טז ) . על המלחים נאמר : " ויראו האנשים יראה גדולה את ה '" ( א , טז ) , ויראה כמוה כאמונה , כאמור למשל בשמות יד , לא : " וייראו העם את ה ' ויאמינו בה ' ובמשה עבדו " . המלחים יראו - האמינו בה ' לאחר שנושעו , ורק אז ביטאו את תודתם בנדר ובזבח . אנשי נינוה , לעומת זאת , מאמינים באלוהים עוד קודם שחלפה הסכנה שנשקפה להם , והם מלווים את אמונתם בצום ובלבוש שקים , מעשים שנועדו להעברת רוע הגזירה . רוב הצומות במקרא , כבסיפורנו , נועדו להשפיע על ה ' לפעול לטובתם של הצמים , כגון דוד הצם בעד בנו שנולד מבת שבע ( שמואל - ב יב , פסוקים טז , כב - כג ) או אסתר הצמה קודם שהיא נכנסת אל אחשוורוש ( אסתר ד , טז ) . לעיתים תכלית הצומות היא לבטא צער ובקשת רחמים , ביטוי מפורש של כניעה בפני ה ' וחזרה בתשובה מן החטאים שעוררו את חמתו , כגון דברי הנביא : " שובו עדיי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד . וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה ' אלוהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה " ( יואל ב , יב - יג ) . אנשי נינוה , מן הגדולים ועד הקטנים ( ביטוי שמשמעותו : כולם ) , שותפים לגילויי האבלות . לצום נלווית בסיפורנו לבישת שק , שהוא בגד מאריג גס , ביטוי מובהק לאבלות ( ראו , למשל , המסופר על יעקב המתאבל על יוסף [ בראשית לז , לד ] וכן דברי הנביא ירמיהו : " בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר , אבל יחיד עשי לך" [ ו , כו ] ועוד ) . לבישת השק מבטאת לעיתים גם חרטה ( כגון המסופר על אחאב [ מלכים - א כא , כז ]) , ואף היא ביטוי לצער , כניעה ובקשה מה ' שייטיב עם הסובלים ( ראו למשל המסופר על חזקיהו [ מלכים - ב יט , א ] או מרדכי [ אסתר ד , א ]) . צום ולבישת שק מרבים להופיע במקרא יחדיו , כגון המסופר על יהודי הממלכה הפרסית : " ובכל מדינה ומדינה ... אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים " ( אסתר ד , ג ) , וראו עוד את דברי משורר תהילים : " ואני ... לבושי שק עיניתי בצום נפשי " ( לה , יג ) ועוד הרבה .
|
|