א, א-ג הטלת השליחות על יונה וניסיון בריחתו

עמוד:25

קירבה אל בעלי החיים המתבטאת גם בהיותם סמלים למשפחות ולשבטים , כעולה מברכת יעקב לשבטים : " גור אריה יהודה " , " יששכר חמור גרם " , " יהי דן נחש עלי דרך " ועוד ( בראשית מט ) . שם אביו של הנביא , אמיתי , קשור במילה " אמת " . ייתכן שהוא שם מקוצר וחסר בו היסוד התיאופורי , כלומר מרכיב הכולל את שם האל ( כגון השמות חזקיהו ויאשיהו , עמנואל ובתואל ) , ואפשר להניח שמשמעותו של השם " ה ' אמר אמת " או " ה ' קיים את דברו " . גלגולי השם יונה השם יונה , כשם פרטי , רווח בעם ישראל , לגברים ולנשים גם יחד ( כגון המשוררת יונה וולך והזמרת יונה עטרי , וכן מגלה החיסון כנגד שיתוק ילדים , יונה סאלק ) , אך הוא ידוע גם כשם משפחה , בעברית ובלשונות זרות . כך , למשל , שמו של מגלה יבשת אמריקה , " קולומבוס" ( בלטינית : columba היא יונה ) , והרי לנו קשר נוסף , עקיף , בין יונה לים . ( והיה מי שצירף אותו לעם ישראל על סמך שמו זה . ) שם זה מוכר גם בגלגולו הסלאבי , גולומב , כשמו של מפקד ההגנה אליהו גולומב . בגרמנית קרויה היונה Taube ומכאן שם המשפחה הרווח , טאובה . לפי נתוניה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , השם " יונה " תפס בשנת 2010 את המקום ה - 235 מתוך 500 שמות המשפחה הנפוצים ביותר בישראל . ובאשר לשמות פרטיים - שם זה לבנים היה נפוץ יותר בשנת 2013 מאשר שמותיהן של בנות ( המקום ה - 262 לבנים וה - 449 לבנות ) . מעניין לציין כי בשנות החמישים היה השם יונה בין השמות הנפוצים בקרב בנות , אך מאז הלכה שכיחותו ופחתה . אגב : " כפר יונה " שבשפלת החוף לא נקרא על שמו של הנביא , אלא על שמו של ז ' אן יונה פישר , נשיא אגודת ציוני בלגיה ( שחי במפנה המאות הי " ט - כ ' ) . " ויהי" פתיחת ספר יונה ב " ויהי [ דבר ה ' ] " דומה לפתיחתם של שישה ספרים נוספים שתיבת " ויהי " באה בראשם : יהושע ( " ויהי אחרי מות משה עבד ה '" ) , שופטים ( " ויהי אחרי מות יהושע " ) ושמואל ( " ויהי איש אחד מן הרמתיים צופים מהר אפרים " ) בספרי נביאים ראשונים , יחזקאל ( בצד ספרנו ) בנביאים אחרונים ( " ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמישה לחודש " ) , רות ( " ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ " ) ואסתר ( " ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש " ) בין המגילות . להוציא יחזקאל כולם ספרים שעיקרם סיפור עלילה , ופתיחה מעין זו אכן הולמת יצירה העוסקת באירועים שונים שיש למקמם ברצף היסטורי כלשהו . תיבת " ויהי " מופיעה כפתיחת יחידות סיפוריות שונות גם שלא בראשי ספרים , כגון " ויהי אחר הדברים האלה והאלהים ניסה את אברהם " ( בראשית כב , א ) . והנה , בספרות חז " ל מתרוצצות כמה דעות באשר להופעתו של הביטוי " ויהי " או " ויהי בימי " – הן כפתיחה ליחידה סיפורית והן במהלך הטכסט המקראי . במדרש בראשית רבה ( מב , ג ) מביא ר ' תנחומא מסורת עתיקה , המיוחסת לימי שיבת ציון : " זה המדרש עלה בידינו מהגולה . בכל מקום שנאמר ' ויהי בימי ' – צרה " , והוא מביא לראיה את הרעב שבראש מגילת רות , ואת הסכנה שעם ישראל ניצב מולה במגילת אסתר וכן הלאה . לעומת זאת קובע ר ' שמעון בר אבא ( בראשית רבה , שם ) כי " בכל מקום שנאמר ' ויהי ' - משמש צרה ושמחה . אם צרה - אין צרה כיוצא בה , ואם שמחה - אין שמחה כיוצא בה " , ואילו ר ' שמואל בן נחמני מציע להבין אחרת את הופעת תיבת " ויהי " וקובע ( שם ) כי " בכל מקום שנאמר ' ויהי ' - משמש צרה , ' והיה ( כגון " והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס " [ יואל ד , יח ]) – שמחה " . החכמים הנוטלים חלק בדיון זה מביאים פסוקים רבים להוכחת טענותיהם , איש איש ודעתו שלו , אך פסוקנו אינו משמש אותם במסגרת זו . פתיחת ספר יונה בתנ " ך קניקוט , ספרד . 1476 כתב היד כולל את המקרא כולו והוא מעוטר באיורים מרהיבים ונחשב לאחד מכתבי היד היפים ביותר שהגיעו אלינו . כתב היד הועתק בידי משה אבן זבארה ואויר בידי יוסף בן חיים . כתב היד קרוי על שם איש הכנסייה בנימין קניקוט שרכש אותו בשנת 1872 עבור ספריית הבודליאנה שבאוקספורד .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר