|
|
עמוד:137
ימין ושמאל , טוב ורע האפשרות לבחור בין פנייה לכיוון זה או אחר מוצגת לא אחת במקרא כבחירה בין ימין לשמאל , כדברי עבד אברהם לבני משפחתה של רבקה : " אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל " ( בראשית כד , מט [ והשוו על " ימין" ו " שמאל " כשמות לדרום וצפון , עמ ' . [( 125 לעומת זאת איסור הסטייה , הכורח ללכת בדרך ישרה אחת ולדבוק בה , מתבטא באיסור : " וחזקתם מאוד לשמור ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאל " ( יהושע כג , ו ) . כיוון שיד ימין של מרבית בני האדם חזקה יותר מיד שמאל , נתפס הימין , במקרא אך לא רק בו , כצד החיובי יותר . על כן מבקש יוסף שיעקב ישית את יד ימינו על ראש מנשה הבכור , כדי שיזכה לברכה מעולה יותר מאפרים אחיו ( בראשית מח , יז - יח ) , ואילו קהלת קובע כי " לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו " ( י , ב ) כלומר , שחכמת החכם תסייע לו וחכמת הכסיל - אם יש בו תבונה כלשהיא - תהרסנו . ובספרות חז " ל מצאנו כי " שלושה שהיו מהלכין בדרך - הרב באמצע , וגדול בימינו וקטן בשמאלו " ( בבלי , עירובין נד ע " ב ) , ללמדך על מעמדו המועדף של צד ימין . יתרון הימין על השמאל מתבטא בתרבויות רבות , וראו למשל השפה האנגלית המניחה כי צד ימין הוא הצד הנכון ( right ) ואילו צד שמאל הוא זה הזנוח והנשכח ( . ( left ובלשוננו נפוצים השימוש בביטוי " יד ימינו" ככינוי לאדם המסייע ועוזר ; הקביעה כי המצליח מתחיל את מסעו " ברגל ימין " ; ואילו מי שמצב רוחו רע התעורר " על צד שמאל " , ואם איננו מוכשר למלאכת כפיים יש לו " שתי ידיים שמאליות " . הכינויים " ימין " ו " שמאל " בעולם הפוליטי נולדו באסיפה הלאומית הצרפתית ( של המאה השמונה עשרה ) שבה ישבו השמרנים לימין היושב ראש ואילו המהפכנים שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים ישבו לשמאלו . עם הזמן נעשה השמאל כינוי למפלגות הליברליות הנוטות אל השינוי והסוציאליזם , אל הפן החברתי , בעוד שהימין נתפס כנוטה לקפיטליזם ולשמרנות . מי שאינו יודע בין ימינו לשמאלו יכול להיות , כבפסוקנו , אדם שטרם למד להבחין בין טוב לרע , אבל הביטוי הזה מתאר במקורות גם אדם שאין לו ידע מספיק ( בראשית רבתי , עמ ' : 20 " הגר שנתגייר היום אינו יודע בין ימינו לשמאלו " ) או מי שאיבד את הכרתו , כגון אדם שיכור ( אוצר מדרשים , עמ ' : 277 שתה יין " עד שלא ידע בין ימינו לשמאלו " ) ולעיתים גם ככינוי גנאי חריף : " אדם בור עם הארץ אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה " ( ר ' יצחק אברבנאל בפירושו לשמות פרק כג ) וכאן גם " בהמה רבה " נעשה לכינוי גנאי לאותו אדם . מיקרוגרפיה ( איור המורכב מפסוקי מקרא שונים ) המתארת את יונה הנח בצל הקיקיון . מתוך כתב יד המצוי באוספי הספרייה הבריטית , Add . 2116 ( ועליו ראו לעיל , עמ ' . ( 15 בשולי העמוד גם הערות המסורה ( וראו עמ ' . ( 55
|
|