|
|
עמוד:15
[ ז ] מקומו של ספר יונה בתרי -עשר מדוע נקבע מקומו של ספר יונה בין ספר עובדיה לבין ספר מיכה ? מיונה המוכן להפקיר את נינוה ואוכלוסייתה לאבדון , ובלבד שלא תיפגע מהימנותו . יונה אינו שותף לרחמים ; הוא , החרד למהימנותו , רואה נגד עיניו רק את שלומו ואת טובתו שלו , מרחם על הקיקיון העלוב ממניעים אנוכיים , רק בשל התועלת ( הצל ) אשר הצמח מביא לו . [ ו ] מועד חיבורו של ספר יונה בספר מלכים נזכר נביא בשם יונה בן אמיתי ( מלכים -ב יד , כה ) , אשר ניבא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל ( 750 / 49 - 790 לפנה " ס ) , ואזכור זה הוא המקור שממנו שאב מחבר ספרנו את שם הנביא , גיבור יצירתו . מכאן ברור שספר יונה נתחבר לאחר ימיו של ירבעם בן יואש . לשונו של הספר מעידה על כך שהוא נתחבר בימי הבית השני ( ראו לעיל , עמ ' . ( 13 לחיזוקה של הנחה זו ניתן להביא ארבעה שיקולים נוספים : ( 1 ) הסיפור נתחבר לאחר חורבנה של נינוה בירת אשור ( דבר שאירע בשנת 612 לפנה " ס ) , שכן המחבר מתייחס אליה בלשון עבר : " היתה עיר גדולה לאלוהים " ( ג , ג ) . זאת ועוד : מלכה אינו מכונה " מלך אשור " אלא " מלך נינוה " ( ג , ו ) , כינוי שאין לו אח ורע בכתובות אשוריות או בבליות , ללמדך שהמחבר מאוחר היה בזמן מן ההוויה ההיסטורית של תקופת אשור . ( 2 ) לקחו של הספר - ההנחה שנבואת פורענות איננה חייבת להתגשם - שונה מן המקובל על ספר דברים והולמת את השקפתו של ספר ירמיה , שחי בשלהי ימי הבית הראשון ( ראו בסעיף הקודם ) . ( 3 ) השימוש שעושה מחבר ספרנו בספרי מקרא מגוונים , ביניהם כאלה שנתחברו בימי הבית השני ( וראו עמ' 9 ואילך ) , מעיד אף הוא על איחורו . לכך מצטרפת גם העובדה שספר יונה לא נתן את אותותיו בשום ספר מקראי אחר ( להוציא הערת קורא מאוחרת שחדרה אל בראשית י , יב [ ראו בפירוש ל - א , ב ]) . ( 4 ) מקומו של הספר בקאנון המקראי - היינו : אי שילובו בספר מלכים , בסמיכות לאזכורו של " יונה בן אמיתי " , ושילובו בין ספרי תרי - עשר - מעיד שחלק הקאנון המכיל את התורה והנביאים הראשונים כבר היה חתום בשעת חיבורו של ספר יונה . נראה שספר יונה נכתב לא יאוחר מן המאה השלישית לפנה " ס , שכן ישנן התייחסויות אליו בספרים החיצוניים ( חשמונאים - ג ו , ח ; טוביה יד , יד ורמז בספר יהודית א , א ) , ובן סירא - שחי בראשית המאה השנייה לפנה " ס - מזכיר בספרו " שנים עשר נביאים " ומתייחס אפוא לקובץ תרי - עשר בשלמותו . מספר כזה של ספרי הנביאים , על-פי סדרם שבמקרא , נזכר גם בספר החיצוני עזרא השני , שחובר בערך בשנת מאה וחמישים לפנה " ס ( א , לח - מ ) . מגילה של תרי - עשר נתגלתה בואדי מורבעת שבמדבר יהודה וזמנה מן המאה הראשונה לפנה " ס . אפשר לשער אפוא כי הספר נכתב בין שלהי המאה החמישית לבין המאה השלישית לפנה " ס . תמונה של יונה המתפלל ממעי הדגה , המורכבת מפסוקי מקרא שונים ( מיקרוגרפיה ) . בכתב יד מאוספי הספרייה הבריטית , , Add . 2116 עמוד . 292 כתב היד כולל את התורה עם תרגום אונקלוס , הפטרות ( כולל הפטרת יום הכיפורים ) והמגילות . הוא הועתק בגרמניה במחצית השנייה של המאה הי " ג .
|
|