|
|
עמוד:127
קיקיון ושמן קיק הקיקיון , הנזכר בתנ " ך רק בספר יונה , מפורסם בזכות סגולותיו הרפואיות של פריו , המשמש גם בתעשיית הקוסמטיקה . זו גם אחת האפשרויות המוצעות לזיהוי הקיקיון בתלמוד הבבלי : " קיקיון של יונה דומה לצלוליבא , הוא גדל בביצות ומדלים אותו על פני החנויות ומזרעיו מכינים שמן ובענפיו שוכבים כל חולי ארץ ישראל " ( שבת כא ע " א [ המקור ארמי ]) . בפירוש רד " ק לספרנו נאמר כי " פירש רבינו שמואל בן חפני [ מגאוני בבל ] שהוא עשב הנקרא בלשון ערבי אלכרו " א , ופירוש צלוליבא מצאתי בתשובות הגאונים : אילן סרק ויש במקומינו הרבה ועושה גרעינים ועושין מהן שמן וכל מי שיש לו צינה הרבה שותה ממנו " . המשנה ( שבת ב , א ) מדברת על " שמן קיק " כשמן שלא ראוי להדליק בו נר שבת . מדרש יונה ( אוצר מדרשים , עמ ' - ( 222 המבקש להגדיל בעוצמת נס הופעת הקיקיון יש מאין - קובע כי " העלה [ הקב " ה ] קיקיון על ראש יונה בלילה כשהוא נם , ובשחרית עלו עליו מאתיים ושבעים ושישה עלים וכל עלה ועלה ארבע זרת וטפח , וארבעים איש יכולין לישב בצל הקיקיון לכבוש [ = להסתיר ] את השמש " . בשירו של המשורר בן ספרד , ר ' שלמה אבן גבירול , " שוכני בתי חמר " , מצאנו : " האדם הנכאה / פקח עיניך וראה / מאין בואך / ואנה מוצאך // קצך , עני ואביון , / נמשל כמו קיקיון / שבן לילה היה / ועד בקר לא חיה " . ואכן , צמיחתו והיעלמותו המהירות של הקיקיון בסיפור יונה הן שעומדות ביסוד שם התואר הנוהג בעברית החדשה , " קיקיוני " , לציון דבר שהוא בן חלוף ושולי . צמחים בשירות האלוהים כשם שעושה האלוהים שימוש בצמח הקיקיון כדי ללמד את יונה לקח , כן מסייעים צמחים נוספים למימוש תוכניתו בעולם ולקידום העלילה . ליצחק נמצא תחליף ברגע המתאים , בזימון מוצלח , בסבך האוחז באיל ( בראשית כב , יג ) , וראוי להצביע על היפוכו של מעשה זה , סיפור עונשו של אבשלום בן דוד המורד באביו , ששערו נתפס ב " שובך האלה הגדולה " ( שמואל - ב יח , ט ) וכך נשאר תלוי בין שמים לארץ עד שמצא את מותו מידי יואב ולוחמיו . אברהם , שהיה נכון לציית לצו האלוהי ולהקריב את בנו יחידו , בנו ניצל והאיל שנאחז בסבך הוקרב תחתיו ; דוד שביקש לשמור את בנו בחיים , למרות הקרבנות הרבים שהמרד תבע מן העם , בנו שנאחז בשובך נהרג ותחליף לא נמצא לו . בהתגלות הראשונה למשה מושך ה ' את תשומת לבו באמצעות הסנה : " וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל " ( שמות ג , ב ) , וכאשר משה הסקרן מתקרב אל השיח כדי לראות " מדוע לא יבער הסנה " ( שם , פסוק ג ) מטיל עליו ה ' את השליחות להוציא את עמו ממצרים . דווקא הסנה נבחר למחזה המופלא הזה , כיוון שיש בו כדי לדרוש את שם ההר שבו אירע המפגש , הר סיני ( אף שבסיפור הזה נזכר שמו האחר של ההר , הר חורב ) . ועוד : בניסיון הראשון שניסה האלוהים את ישראל לאחר חציית ים סוף , במי מרה , מראה ה ' למשה עץ שבאמצעותו הוא מרפא את המים המרים ( שמות טו , כה ) . וראוי להזכיר את מסורתם של חז " ל שעניינה בסיפור הענשת ילדים שפגעו בכבודו של הנביא אלישע : " ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים " ( מלכים - ב ב , כד ) . לפי התלמוד הבבלי ( סוטה מז ע " א ) " לא יער הוה ולא דובים הוו " , כלומר : מלכתחילה לא היו שם יער ודובים , ואלה נבראו במיוחד לצורך הנס ולהענשת הילדים . הפתגם " לא דובים ולא יער " המשמש בלשוננו במשמעות של " לא היה ולא נברא " אינו קולע אפוא למשמעותו המקורית של הפסוק . " יונה לפני חומת נינוה " , רישום בדיו חום מאת , Rembrandt van Rijn צייר , אמן תחריטים ורשם הולנדי ( . ( 1606 - 1669 ברישום ( שנעשה סביב שנת 1665 ) נראה יונה העייף והמיואש השוכב בצל הקיקיון .
|
|