|
|
עמוד:46
פרק א פסוק י ויּיראו האנשים יראה גדולה ויּאמרו אליו מה זּאת עשׂית כּי ידעו האנשים כּי מלּפני ה ' הוא ברח כּי הגּיד להם : הסער הגדול ( פסוק ד ) כבר עורר במלחים יראה , פחד , אך ההכרה כי בקרבם נמצא מי שגרם לו , עבד ה ' בורא הים והיבשה , מגדילה אותה עוד ועוד , ועל כן נאמר כאן " ויראו האנשים יראה גדולה " . וייתכן שבפסוקנו נוקט המספר בכינוי " אנשים " ( ולא " מלחים " ) כדי לרמוז לשברוריות האדם , בשר ודם , וחולשתו לנוכח הבריאה והבורא . המשך הפסוק , " ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני ה ' הוא בורח כי הגיד להם " , נראה כתוספת משנית , שלא היתה בנוסח הסיפור מעיקרו , שהרי רק בפסוק יב יאמר יונה למלחים במפורש כי הוא האחראי למה שבא עליהם : " כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם " . לפי השערה זו היתה צורת הסיפור הקדומה כך : " וייראו האנשים יראה גדולה [ פסוק י ] ויאמרו אליו מה נעשה לך ... [ פסוק יא ] " וכו ' . במתכונתו הנוכחית של הסיפור דברי המלחים " מה זאת עשית " הם שאלה רטורית המבטאת טרוניה . והשוו : " ויאמר ה ' אלוהים לאשה מה זאת עשית " ( בראשית ג , יג ) , וכן דברי ה ' לקין : " מה זאת עשית " ( שם ד , י ) ועוד . טרוניית המלחים מצטרפת לטרוניית רב החובל כלפי יונה , שאף היא הובעה בשאלה רטורית : " מה לך נרדם" ( לעיל , פסוק ו ) . הפועל " עשית " שבפי המלחים ניצב כנגד דברי יונה על אודות הבורא , " אשר עשה את הים ואת היבשה " ; כיצד העזת , מקשים המלחים , לעשות דבר שיש בו כדי לעורר את זעמו של מי שעשה תבל ומלואה ?! יש יראה ויש יראה בעל ספר יונה עושה שימוש בשורש יר " א ארבע פעמים : בתגובת המלחים על הסער הגדול ( " וייראו המלחים" [ פסוק ה ]) , בדברי יונה המסביר את קשרו אל ה ' ( "את ה ' אלוהי השמים אני ירא " [ פסוק ט ]) , בתגובת המלחים על דברים אלו של יונה ( " וייראו האנשים יראה גדולה" [ בפסוקנו ]) ושוב בתגובת המלחים על הרגעת הים לאחר שיונה הושלך לתוכו ( " וייראו האנשים יראה גדולה את ה '" [ פסוק טז ]) . ומתברר שאין יראה זו כיראה זו . ישנה יראה שעניינה פחד , אימה האוחזת את האדם במפגשו עם כוחות החזקים ממנו ( וכך יראת המלחים בפסוק ה ובפסוקנו ) וישנה " יראת ה '" או " יראת אלוהים " שעניינה מורכב יותר : תערובת של פחד בעקבות המפגש עם האלוהים , אך גם ביטוי לאמונה בכוחו ואף לחובה לעבוד אותו ולשרתו ( ולכך כיוון יונה בפסוק ט , וראו עוד להלן בפירוש לפסוק טז ) . המפגש עם האלוהים או שליחיו הוא אירוע מפחיד , ועל
|
|