א, ד-טז הלקח על הים - אין לברוח מלפני ה׳

עמוד:45

מי הוא העברי ? התואר " עברי " , המציין את שיוכו האתני של אדם , נובע מן האמור על שם בן נח , שהוא " אבי כל בני עבר " ( בראשית י , כא ) . " עבר " הוא גם שם נינו של נח ( בראשית יא , יד ) , שמצאצאי צאצאיו יצא אברהם אבינו . יש המסבירים את השם " עברי " על שם מוצאם של העברים בעבר הנהר , הוא הפרת , כדברי יהושע : " בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ... ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען " ( כד , ב - ג ) , ואברהם אכן מכונה " עברי " ( בראשית יד , יג ) . וראו את שתי הדעות יחדיו במדרש : " ר ' נחמיה אמר : שהוא בא מעבר [ = מצאצאי עבר ] , ורבנין אמרי : שהוא מעבר הנהר " ( בראשית רבה מא , יג ) . במחקר נהגו לכרוך את השם " עברי " עם השם " חבירו " , שבטי נודדים בסהר הפורה באלף השני לפנה " ס , אך אין וודאות בדבר . יונה מציג את עצמו כעברי בפני המלחים הנוכרים , ואכן המקרא עושה שימוש בכינוי זה לבני ישראל בסיפורים המעמתים בינם לבין עמים אחרים . כך בסיפורי יוסף , כאשר אשת פוטיפר מדברת עליו עם עבדיה ואומרת : " ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו " ( בראשית לט , יד ) , וכך בדברי שר המשקים המספר באזני פרעה אודות יוסף ומתאר אותו כ " נער עברי " ( שם מא , יב ) . הכינוי " עברי" מרבה להופיע גם בפרשת שעבוד מצרים . המיילדות מדברות על בנות ישראל בפני פרעה וקוראות להן " העבריות " ( שמות א , יט ) , ואלוהי ישראל מכונה כאן " אלוהי העבריים " ( שם ג , יח ועוד ) . גם במהלך העימות בין בני ישראל לפלישתים יכונו בני ישראל " עברים " , כגון בדברי הפלישתים היראים מהופעת ארון האלוהים בשדה הקרב : " אוי לנו מי יצילנו מיד האלוהים האדירים האלה הם האלוהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר . התחזקו והיו לאנשים פלישתים פן תעבדו לעברים" ( שמואל - א ד , ח - ט ) . וראוי לציין , כי בהקשר בו מכנים הפלישתים את בני ישראל " עברים " הם מזכירים גם את פרשת מצרים . גם העיסוק בעבד העברי מתקשר ליציאת מצרים : " כי ימכר לך אחיך העברי או העברייה ועבדך שש שנים ... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" ( דברים טו , יב - טו ) . ומה היא העברית ? והנה , בשם " עברית " אנו מכנים את השפה שבה מדבר יונה ושבה נכתבו רוב ספרי המקרא ( להוציא פרקים ארמיים בספרי דניאל ועזרא ולהוציא קטעים קצרצרים נוספים בספרי מקרא אחרים , כגון הביטוי " יגר שהדותא " [ בראשית לא , מז ] שהוא " גל עד " העברי ) . אך שאלה היא כיצד קרא יונה ללשון שבה דיבר . הידע שהוא מדבר עברית ? האם מחבר ספר יונה ידע שהוא כותב עברית ? במקרא מופיע מונח אחר לשפתם של בני ישראל , " שפת כנען " , כדברי הנביא ישעיהו : " ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה ' צבאות " ( יט , יח ) . לאחר שגלו שבטי ישראל ורק יהודה לבדה נותרה על אדמתה , כונתה לשונם בשם " יהודית " , כדברי שרי חזקיהו אל רבשקה האשורי , ברצונם למנוע ממנו לפנות אל ההמונים : " דבר נא אל עבדיך ארמית [ = היא השפה הבינלאומית של אותם הימים , כאנגלית של ימינו ] ... ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה " ( מלכים - ב יח , כו ) , אך הוא מתעקש : " ויקרא בקול גדול יהודית " ( שם , פסוק כח ) . גם נחמיה , בזיכרונותיו , מקונן על כך שהיהודים אינם יודעים את שפתם , " ואינם מכירים לדבר יהודית " ( יג , כד ) . מתברר כי השם " עברית " מתועד לראשונה רק במקורות הכתובים יוונית שנתחברו במאה השנייה לפני הספירה , אולם כאשר הוא מופיע , דרך משל , בחיבורים מן המאה הראשונה לספירה , בכתבי יוסף בן מתתיהו או בספרות הנוצרית הקדומה , אפשר שהוא מכוון דווקא לארמית , השפה המדוברת בפי העם . בספרות חז " ל כבר נפוץ השימוש בשם עברית , כגון המסופר לגבי מגילת אסתר : " מעשה בר ' מאיר שהלך לאסיא לעבר את השנה ולא מצא שם מגילה כתובה עברית " ( תוספתא מגילה ב , ה ) , אך מצינו גם שמות נוספים לשפתנו , כגון " לשון הקודש" ( משנה יבמות יב , ו ) או " לשון תורה " ( פסחים פז ע " ב ) . ראוי עוד לזכור כי לעיתים משמשת תיבת " עברית" במקורות דווקא ככינוי לכתב העברי הקדום ולא לשפה דווקא ( כגון האמור בבבלי , סנהדרין כא ע " ב על הכתב שהתורה השומרונית כתובה בו שהוא " כתב עברית " ) .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר