|
|
עמוד:11
גם ניגודו של לוט : כאשר לוט יוצא מסדום הוא מבקש להציל את חתניו ומזהיר אותם באומרו להם : " קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה ' את העיר " ( בראשית יט , יד ) . עם יציאתו מן העיר הוא מתקשה להתנתק ממנה ומתמהמה עד שהמלאכים צריכים לאחוז בידו וביד אשתו ובנותיו כדי להוציאם משם ( שם , פסוק טז ) . יונה , לעומת זאת , יוצא מרצונו מן העיר ועושה לו סוכה , " וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר " ( ד , ה ) , ומגיב אפוא כתייר אדיש ולא כנביא החפץ בהצלת יושבי העיר . ) ג ( סיפור העגל ומתן הלוחות השניים גם סיפור זה על חטא איום ועל החלטה אלוהית להשמיד בני אדם , החלטה שהוא שב ממנה בסופו של דבר , שימש כתשתית לספרנו . בהיענותו לקריאת משה לסליחה , מציג ה ' את מידותיו , מידות הרחמים והדין גם יחד : " ויקרא ה ' ה ' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת . נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים " ( שמות לד , ו - ז ) . בספרנו מסביר יונה את סיבת בריחתו מלפני ה ' בידיעתו את תכונות האלוהים , את היותו רחמן , ומשום כך הוא מצטט אך ורק את מידות הרחמים : " כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד " ( ד , ב ) . וכשם שבסיפור חטא העגל נענה האלוהים לתפילת משה : " וינחם ה ' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו " ( שמות לב , יד ) , כך גם בספר יונה : " וינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה " ( ג , י ) , אלא שבסיפורנו לא יונה , אלא מלך נינוה ואנשיה , הם המביאים את האלוהים לשנות את גזירתו בעקבות התנהגותם הראויה . יונה אינו כמשה : כאשר ביקש ה ' להשמיד את העם בעקבות חטא העגל , התערב משה לטובתם ואמר " שוב מחרון אפך והינחם על הרעה לעמך " ( שמות לב , יב ) , בעוד שבספרנו מלך נינוה הוא הממלא את את החלל שהותיר יונה , וזאת בקריאתו לתשובה והבעת התקווה : " מי יודע ישוב וניחם האלוהים ושב מחרון אפו " ( ג , ט ) . ועוד ראוי להעיר , כי בצוות אלוהים את משה לקראת מתן הלוחות השניים , הוא מזהירו שלא להניח לאדם ולבהמה להתקרב אל ההר : " וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא " ( שמות לד , ג ) , וייתכן כי האיסור על הבהמות נתן את אותותיו בניסוח צו דומה שהוציא מלך נינוה : " הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו " ( ג , ז ) . ) ד ( סיפור אליהו בהר חורב מחבר ספרנו עשה גם שימוש בסיפור התגלות האלוהים לאליהו בהר חורב וקורותיו של הנביא בדרכו לשם . כאשר איזבל מבקשת להרוג את אליהו , נס הנביא על נפשו . משעה שנטש מאחוריו את שליחותו ודאג רק לעצמו , אין הוא רואה עוד טעם בחייו : אליהו ישב " תחת רותם אחד וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה ה ' קח נפשי " ( מלכים - א יט , ד ) . גם יונה יבקש את מותו , וזאת בשל רחמי ה ' על נינוה : " ועתה ה ' קח נא את נפשי ממני" ( ד , ג ) . יונה ישוב ויבקש את מותו כאשר ייבש הקיקיון ( מקבילו של הרותם בסיפור אליהו ) , ושוב שאולות המילים ממעשה אליהו : " וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי " ( ד , ח ) . בהגיע אליהו להר חורב יבקש אלוהים ללמדו לקח , להצביע על גדולתה של מידת הרחמים . לאחר שישיב שלא כהלכה בשנת תשע " א הנפיק בנק ישראל מטבעות בערכים שונים , "יונה במעי הדג " , כחלק מסדרת מטבעות " תמונות מהתנ " ך " . המבצעים : צד הנושא - גדעון קייך . צד הערך : אהרון שבו . המטבע זכה בפרס מטבע השנה העולמי . 2012
|
|