|
|
עמוד:124
פרק ד פסוק ה ויּצא יונה מן העיר ויּשב מקּדם לעיר ויּעשׂ לו שם ס ֻ כּה ויּשב תּחתּיה בצּל עד אשר יראה מה יּהיה בעיר : דומה כי יציאת יונה מן העיר התרחשה מיד לאחר שהכריז על חורבנה , וכי פסוקנו היה מלכתחילה המשך ישיר לפסוק ד בפרק ג . שם נאמר : " ויחל יונה לבוא בעיר " , וכאן " ויצא יונה מן העיר " . פסוק זה נשמט ממקומו מסיבה כלשהיא בתולדות העתקתו של ספרנו , וקורא - מגיה שהיה ער להשמטה העתיק אותו בשולי הגליון . מעתיק אחר , שעשה שימוש בכתב היד שבו נרשם הפסוק בשוליים , ביקש מקום לטעת בו את הפסוק המרחף חוץ למקומו , ושיבץ אותו במקומו הנוכחי בשל הדמיון בין " בצל " ( " וישב תחתיה בצל " ) לבין " צל" שבפסוק הבא ( " להיות צל על ראשו " ) . דווקא שכנות זו שבין פסוק ה לפסוק ו מעידה שאין פסוקנו מצוי כעת במקום הראוי לו : אילו היה יונה י ָ שו ּ ב בצל הסוכה בשלב זה של הסיפור , לא היה הקיקיון הצומח מעליו מעלה או מוריד . ר ' אליעזר מבלגנצי , שאינו טוען להעתקת פסוקנו ממקומו , מבין עם זאת כי יציאתו של יונה מן העיר תכפה לקריאתו : " והוא יצא מן העיר קודם , כשקרא הקריאה מהלך יום ( ג , ד ) , כי ירא לשבת בעיר " . בין כך ובין כך , יונה אינו מצטייר כנביא המעורב רגשית בגורלה של נינוה . לאחר שהכריז על הצפוי לה יצא מן העיר וישב " מקדם לעיר " , כלומר ממזרח לה . הישיבה " מקדם לעיר " מתקשרת מבחינה לשונית אל הודאתו כי " קידמתי לברוח תרשישה " ( ד , ב ) . יונה עשה לו סוכה המשמשת בדרך כלל כמגורים ארעיים לנוטרי כרמים משעה שבשל הפרי ועד תום הבציר ( ראו : " כסוכה בכרם " [ ישעיה א , ח ] , " כסוכה עשה נוצר [ = שומר ] " [ איוב כז , יח ]) . בולט אפוא הניגוד בין ישיבתו האדישה של יונה בצל , לראות כצופה מרוחק מה יהיה בעיר , לעומת פעילותם התזזיתית של אנשי נינוה ומלכם המתמודדים עם רוע הגזירה ( ג , ה ) . יונה יושב לו בנוחיות " עד אשר יראה " , וראייתו שונה עד מאוד מראיית האלוהים ( " וירא האלוהים את מעשיהם " [ ג , י ]) , אשר יבחין בשינוי המתחולל בעיר ויסלח לתושביה . שלוש פעמים מופיעה המילה " עיר " בפסוקנו : " ויצא ... מן העיר ... מקדם לעיר ... מה יהיה בעיר " . יונה שנשלח לעיר זו כדי לבשר על גורלה , הכריז מה שהכריז , אך דאגתו אינה מסורה לעיר כי אם לעצמו ולעצמו בלבד . כבר ראינו שסיפור יונה מגלה קירבה רבה לסיפור סדום ועמורה ( ראו לעיל , עמ ' , ( 11 - 10 קירבה שהיא גם על דרך ההיפוך : לוט יצא מן העיר לאחר שהתמהמה בה ולא חפץ לעזוב אותה : " ויחזיקו האנשים בידו ... ויוציאוהו ויניחוהו מחוץ לעיר " ( בראשית יט , טז ) , ואילו יונה הנביא יוצא מן העיר מרצונו , ואין לו כל תחושת אחריות כלפי המתרחש בה . ניגוד חריף יותר הוא זה שבין יונה לאברהם : אברהם עשה כל שביכולתו כדי להציל את העיר , את סדום , והתמקח בשל כך עם ה ' ( שם יח , כג - לב ) , ואילו יונה יושב לו שווה נפש ממרחק וממתין לראות מה יפול בגורלה .
|
|