|
|
עמוד:43
ט , יב - יג ) . הנערות , המתפעמות מיופיו של שאול , ממטירות עליו שלל תשובות : " יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר / כי זבח היום לעם בבמה / כבואכם העיר כן תמצאון אותו / בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד בואו / כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים / ועתה עלו כי אותו כהיום תמצאון אותו " ( לדוגמא אחרת ראו נחמיה ה , ב - ה ) . על כל שאלה תשובה ? עלילת הסיפור המקראי נעה קדימה באמצעות פעולותיהם של הגיבורים ודבריהם . הדברים הנאמרים בפי הדמויות לובשים פעמים רבות צורה של שאלות ותשובות , אך במקרים רבים ניכר חוסר התאמה מכוון בין השאלה לבין התשובה הניתנת עליה , כפי שהוא בסיפורנו . על הקורא לעמוד על הפער שבין השאלה והתשובה ולהעריכו כחלק מאמירתו של המספר ודרכו בעיצוב הדמויות . כך , למשל , שואל בעלה של השונמית את אשתו על סיבת הליכתה לראות את אלישע : " מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת ? " ( מלכים - ב ד , כג ) ותשובתה הקצרצרה : " שלום " ( שם ) , באה לבטא את קוצר רוחה , את דבקותה במטרתה למהר אל איש האלוהים ולתבוע ממנו את החיאת בנה המת . וכך ממש , ומאותו הטעם , תשיב גם לשאלה הארוכה שיפנה אליה אלישע באמצעות גיחזי נערו : " השלום לך ? השלום לאישך ? השלום לילד ? " ( פסוק כו ) . ובדומה נשאל האורח המגיע עם פילגשו אל הגבעה : " אנה תלך ומאין תבוא ? " ( שופטים יט , יז ) , ותשובתו הארוכה תסתיים במידע עודף , שעליו לא נשאל , שכוונתו לזכות בהכנסת אורחים ולהדגיש באזני המארח בכוח כי לא יהיה עליו לטורח : " עוברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם ... ואין איש מאסף אותי הביתה . וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר" ( שם , פסוקים יח - יט ) . באמצעות תשובותיה הלקוניות של השונמית ותשובתו הארכנית של האורח בגבעה - כשהם עומדים בצד השאלות שנשאלו - מעביר הסופר אל הקורא גם תחושות , רגשות ותקוות שאינם מובעים בפירוש . יונה ישיב ( בפסוק הבא ) על מקצת מן השאלות . הקורא נדרש לתשומת לב זהה לגבי מה שישיב עליו יונה ולגבי מה שלא ישיב עליו . מלאכה ובעלי מלאכה לא ברור אם יונה אכן השיב על השאלה " מה מלאכתך ? " ( ראו בפירוש לפסוק הבא ) , אך ברור כי המלחים המבקשים להבין מי עומד לפניהם יבקשו לדעת גם מה משלח ידו , שהרי הדרך שבה אדם מתפרנס היא חלק מזהותו . לפי פרשן המקרא רד " ק , מבקשים המלחים לדעת מה מקצועו של יונה , כדרך להבין מדוע נפל דווקא עליו הגורל : " מה היא מלאכתך ? אולי היא מלאכת רמאות וחמס ובעבור זה אתה חייב ? " תיבת " מלאכה " משמשת במקרא בכמה משמעויות . " מלאכה " מקבילה לעיתים ל " עבודה " ( כגון : " לכל מלאכת ה ' ולעבודת המלך " [ דברי הימים - א כו , ל ]) , ולעיתים היא מציינת מקצוע , משלח יד , כפי שהוא בפסוקנו . " מלאכה " היא גם רכוש , תוצאת העבודה , כגון " שבועת ה ' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו " ( שמות כב , י ) , היינו שלא גנב מרכושו . גם בהמות עשויות להיות מכונות בשם " מלאכה " ( בראשית לג , יד ) והן מכונות לעיתים גם " עבודה " ( תהילים קד , יד ) . תיבת " מלאכה " גזורה מן השורש לא " ך שממנו , ככל הנראה , גם תיבת " מלאך " , מי שהוטלה עליו שליחות מסוימת ( ותנו דעתכם לקשר בין " מלאך " ו " מלאכה " ובין " שליח" ו " משלח יד " ) . תיבת " מלאכה " המשיכה את חייה בלשון חז " ל , וכאן נוצר גם צירוף חדש , " בעל מלאכה " . בעברית של ימינו משמש צירוף זה לתיאור אדם המתפרנס ממעשה ידיו : נגר , מכונאי רכב , צורף וכיוצא באלה . עם זה בלשון חז " ל היה לביטוי זה משמעות הפוכה : " בעל מלאכה" הוא המעסיק או הלקוח , אך לא העובד עצמו . לכן אמר , למשל , ר ' אליעזר ( משנה אבות ב , יט ) כי " אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה , ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך " . תבליט של אניית מלחמה אשורית ( שנבנתה ככל הנראה בידי הפיניקים ) ובה שני טורים של משוטים . התבליט נמצא בחפירות נינוה ותוארך לסביבות שנת 700 לפנה " ס .
|
|