|
|
עמוד:83
קובע , בעקבות מזמור קז בתהילים , כי " ארבעה צריכין להודות : יורדי הים , הולכי מדברות , ומי שהיה חולה ונתרפא , ומי שהיה חבוש בבית האסורים " , ודברים אלו הם הבסיס להלכה המחייבת לומר את " ברכת הגומל" למי שהיה בצרה ונחלץ ממנה . רק אט אט נתקבל השימוש בתיבה זו גם מחוץ לתחום הדת , ובדורות האחרונים גם שמענו על " תודה רבה " ועל " רוב תודות " . כל נדרי נדר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו מרצון לתת מתת לאלוהים , אם זה ימלא אחר בקשתו , ועל כן פותח הנדר במילת התנאי " אם " . כך נדרו של יעקב בבית אל ערב צאתו לחרן , " וידור יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוהים עימדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ... - והיה ה' לי לאלוהים . והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך " ( בראשית כח , כ - כב ) , וכן נדרה של חנה המבקשת מאלוהים ילד : " ותדור נדר ותאמר ה ' צבאות אם ראה תראה בעוני אמתך וזכרתני ... ונתת לאמתך זרע אנשים - ונתתיו לה ' כל ימי חייו " ( שמואל - א א , יא ) . המקרא אינו מכיר באפשרות להתיר את הנדר , ומשום כך יפתח , הנודר להעלות עולה את הראשון שיצא מדלתי ביתו לקראתו בשובו בשלום מן המלחמה , חייב היה למלא את התחייבותו , ואף בתו מעודדת אותו לשלם את נדרו ולהקריבה ( שופטים יא , ל - לט ) . המקרא טורח להזהיר מפני התחיבויות הנעשות כלאחר יד , ומדגיש את חובת התשלום של הנדר . " איש כי ידור נדר לה ' ... לא יחל [ = יחלל ] דברו ככל היוצא מפיו יעשה " ( במדבר ל , ג ) וכן : " כאשר תידור נדר לאלוהים אל תאחר לשלמו ... את אשר תידור שלם . טוב אשר לא תידור משתידור ולא תשלם " ( קהלת ה , ג - ד ) . בספרות חז " ל מוקצה מקום רב במיוחד לחובה לשלם את הנדרים ולמנגנון של התרתם . מסכת " נדרים" במשנה ( ובתלמודים ) מדגישה כי הנדר הריהו התחייבות מקודשת , אך עם זאת - ובניגוד לעולה מן המקרא - ניתן להתירו . חכם או בית דין יכולים לעשות זאת אם ניתן להוכיח להם כי הנדר יסודו בטעות , בחוסר תשומת לב או בחוסר מודעות להשלכותיו המלאות . מנהג עתיק שמקורו בימי הגאונים - הם ראשי הישיבות בבבל לאחר תקופת התלמוד - הוא לומר בליל יום הכיפורים את התפילה הארמית , הפותחת במילים " כל נדרי " , שהיא מעין טכס של התרת נדרים ציבורית וכללית . עם הכניסה ליום הקדוש מכול מבקש הציבור כי כל הנדרים שנדר " מיום כיפורים שעבר ועד יום כיפורים זה " יתבטלו ולא יהיה להם כל תוקף וקיום . ואף שהתרת נדרים שכזו מעוררת קשיים הלכתיים , שהרי אי אפשר להתיר נדרים כעיסקת חבילה , ולא ניתן לעשות זאת שלא בבית דין ובלי לפרט את הנדרים שבהם מדובר , בכל זאת נעשה טקס זה לסמלו של ליל יום המחילה והסליחה . מה מסמנות האותיות ס ו - פ ? בכתבי היד של ספר יונה רשומה האות ס לאחר פסוק י והאות פ לאחר פסוק יא . אותיות אלו הן מעשה ידיהם של בעלי המסורה ( ועליהם ראו לעיל , עמ ' . ( 55 האות ס פירושה " פרשה סתומה " - רוצה לומר : בשעת כתיבת הספר על מגילה יש להשאיר רווח של כמה אותיות לפני שממשיכים בכתיבה באותה שורה . לעומת זאת האות פ פירושה " פרשה פתוחה " - רוצה לומר : לאחר סימון האות הזו יש להתחיל את הכתיבה בשורה חדשה . יש להודות ולציין שלא תמיד נהירה לנו הסיבה להבחנה בין פרשות פתוחות וסתומות , אך נראה שבמקרה שלפנינו סימון הפרשה הסתומה בא לציין את סיום תפילת יונה במעי הדגה . ואילו הפרשה הפתוחה מציינת את סיום חלקו הראשון של הספר , השליחות הראשונה של יונה , קודם שמוטלת על יונה השליחות השנייה . ( פרשה סתומה צוינה גם לאחר פסוק ג בפרק ד . ) בין כך ובין כך התלמוד הבבלי קובע כי " פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה , סתומה לא יעשנה פתוחה " ( שבת קג ע " ב ) . יונה נפלט ממעי הדג . שלט מעל חלון בכניסה לפונדק ברגנסבורג שבגרמניה ( מראשית המאה השמונה עשרה ) .
|
|