א, ד-טז הלקח על הים - אין לברוח מלפני ה׳

עמוד:39

מילון קצר למקצועות הימאות חובל : מילת " חובל " מצויה בצירופים שונים בקשר לצור , המעצמה הימית , בדברי יחזקאל ( כז , פסוקים ח , כז - כט ) , והיא קשורה בתיבת חבל , על שם החבלים שהספינה קשורה בהם ( ותורן הספינה מכונה " חבל " [ משלי כג , לד ]) . מדרש פסיקתא רבתי ( מז ) מקשר בין " רב חובל" לבין " תחבולות " , ואכן יש הרואים גם את המילה " תחבולה " כגזורה מחכמתם של הימאים . על הקשר בין ימאות לחכמה ראו יחזקאל כז , ח : " חכמייך צור היו בך המה חובלייך " ( וראו גם פסוק ט ) . הכינוי " רב חובל " , הגדול והבכיר שבין הספנים , משמש עד היום ככינוי למפקד כל כלי שייט , והכינוי " חובל " מתייחס לבוגרי קורס קציני ים של חיל הים הישראלי . יורד ים : בתהילים קז , כג נאמר : " יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים " ( והשוו ישעיה מב , י ) . בעקבות מזמור זה קובעת ההלכה ( בבלי , ברכות נד ע " ב ) כי " ארבעה צריכין להודות - יורדי הים , הולכי מדברות , ומי שהיה חולה ונתרפא , ומי שהיה חבוש בבית האסורים " , והכוונה לברכת " הגומל " , שהיא ברכת תודה לה ' הנאמרת בדרך כלל בפני מניין של אנשים בפי מי שהיו בסכנה ונחלצו ממנה . מלח : שם המקצוע " מלח " מופיע רק בפסוקנו ובנבואת יחזקאל על צור : " כל אניות הים ומלחיהם היו בך " ( כז , ט ועוד ) . פרשן המקרא ר ' יוסף קרא מבאר את המילה בפירושו ליחזקאל : " ספינה קטנה צריכה מלחים לפי שאין יכולה להלך כי [ = אלא ] אם מושכין אותה בתוך המים , ולשון ' ממולח ' ( שמות ל , לה ) היא כמתרגמינן [ כפי שהוא בתרגום הארמי ] ' מעורב ' , לפי שהן מערבין [ = בוחשים ] את הים במשוטות " . ובדומה בפירושו של ר ' אליעזר מבלגנצי לפסוקנו : " המלחים מנהיגי הספינה שמערבבין ועוכרין את המים במשוטות , כמו ' כי שמים כעשן נמלחו ' ( ישעיה נא , ו ) , מעורבבין ועכורין " . כיוון אחר לביאור המילה מצוי בפירוש המובא בידי אבן עזרא ( בשמו של פרשן מקרא קראי , יפת ) : " כי מלח היו מוליכים " . והנה מתבאר שאטימולוגיה עממית , יצירתית ככל שתהיה , עשויה להחטיא את המטרה . " מלח " היא מילה שאולה מן האכדית , u ḫ , mala ואל האכדית הגיעה מן השומרית ( שאיננה שפה שמית ) ובה ma היא אניה ו - ḫ la הוא מניע , ולפי זה מלח = מי שמניע את האניה . ספן : מילה הגזורה מן המילה " ספינה " והיא מצויה בלשוננו מספרות חז " ל ואילך , כגון הקביעה כי על פי " מנהג הספנים " ( בבא קמא קטז ע " ב ) יש לקבוע מה המשקל שעל כל נוסע בספינה להשליך הימה בשעת הסכנה . קברניט : תיבה יוונית שכמוה כ " רב החובל " , המצויה רבות בספרות חז " ל , כגון " משל לאחד מושלך לתוך המים הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים " ( במדבר רבה יז , ו ) . במקורותינו הושאל הכינוי לתיאור מנהיג , כגון : " אוי לה לספינה שאבד קברניטה " ( בבא בתרא צא ע " ב ) , משפט שנאמר במקורו על מות אברהם אבינו , ונעשה עם הזמן גם כלשון קינה על מותם של מנהיגים בכלל . בעברית החדשה משמש מונח זה בעיקר לציון הבכיר שבין טייסי מטוסים אזרחיים . עורו עורו ישנים משנתכם ! המילים " בן אדם מה לך נרדם " משמשות כפתיחה לאחת הסליחות המפורסמות ביותר במנהגם של יהודי המזרח . הסליחה נתחברה בידי ר ' יהודה אבן בלעם ( ספרד , המאה הי " א ) ויש במילים אלו לא רק קישור אל ספר יונה , הנקרא במהלך תפילת יום הכיפורים ( ראו עמ ' , ( 18 אלא אף רמז למנהג להשכים עם שחר לאמירת הסליחות . וכך פותחת הסליחה : בן אדם מה לך נרדם / קום קרא בתחנונים שפך שיחה דרש סליחה / מאדון האדונים ובדומה אומר המשורר רבי יהודה הלוי ( ספרד , המאות הי " א - י " ב ) : ישן , אל תרדם / ועזב התלהלהך [ = התנהגות של הוללות ] די לך , מה לך נרדם ? / קום , קרא אל אלהיך ! הקריאה להתעוררות מן השינה נתפסת כמטאפורה הקוראת לאנשים לצאת מאדישותם , לא לשקוע בחוסר מעש ושאננות , ובקשר לימים הנוראים מפורסמים הם דברי הרמב " ם ( הלכות תשובה ג , ז ) המסביר את חשיבות תקיעת השופר כקריאה למאמינים : " עורו עורו ישנים משנתכם , והקיצו נרדמים מתרדמתכם ; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה , וזיכרו בוראכם " .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר