|
|
עמוד:119
שחכמי המשנה והתלמוד גיבשו כדרך לדרוש בעזרתן את התורה ( כגון : מידת קל וחומר [ וראו להלן ד , יא - יב ]) . אך דומה כי הכוונה דווקא לשלוש עשרה מידותיו של הקב " ה , ולפי זה פותח הפיוט בהזכרת האלוהים ומסיים במידותיו . מקבילות רבות מצאנו בספרות העולם לסוג כזה של שירים ופזמונות , אך הם בדרך כלל מסיימים במספר שתים - עשרה . אפשר שהבחירה לסיים במספר שלוש-עשרה דווקא באה כפולמוס כנגד העולם הנוצרי , שבו נחשב מספר זה כמספר חסר מזל . אגב : העדרה של קומה שמספרה שלוש - עשרה מבניינים רבים בעולם המערבי היא ביטוי לחשש שמספר זה מעורר . רחמים מרכזיות הרחמים במחשבת המקרא באה לידי ביטוי גם בלשונו , בריבוי השורשים המבטאים רעיון זה . הפועל רח " ם ושם העצם רחמים גזורים מרחם , המסמל את אהבת האם לצאצאיה , ולא ייפלא אפוא שמשמעותם אהבה , וראו תהילים יח , ב : " ארחמך ה ' חזקי " , שממנו ברור כי מדובר באהבת האדם לאלוהיו , על דרך " ואהבת את ה ' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" ( דברים ו , ה ) . התרגומים הארמיים אכן מתרגמים את אה " ב העברי ברח " ם הארמי ( כגון בראשית כב , ב ) . רח " ם מרבה להופיע יחדיו עם השורש חנ " ן , ומשמעותם אחת היא . כך בצירוף " חנון ורחום " שבפסוקנו , וכן : " ויחן ה ' אותם וירחמם " ( מלכים - ב יג , כג ) ועוד הרבה . בספר יונה מופיע במשמעות זו גם השורש נח " ם ( וראו עמ' . ( 111 - 110 בסיום ספרנו מופיע הפועל חו " ס ( ד , י - יא ) , שורש המופיע רבות עם חמ " ל ורח " ם כגון : " לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם " ( ירמיה יג , יד ) . רעיון החסד קשור אף הוא לתפיסת הרחמים . " חסד" ו " רחמים " מרבים בשל כך להופיע יחדיו , כגון " וחסד ורחמים עשו איש את אחיו " ( זכריה ז , ט ) , וראו עוד הצירוף " חן וחסד " ( אסתר ב , יז ) , כאשר תיבת " חן " גזורה מן השורש חנ " ן שמשמעותו , כאמור , קרובה לשורש רח " ם . כמעט תמיד מופיעים השורש רח " ם ותיבת רחמים במקרא בקשר לתכונותיו של האלוהים , כפי שהוא בספרנו , ורק לעיתים רחוקות נמצא אותם מתארים התנהגות אנושית . כגון רחמי הורים על ילדיהם ( "כרחם אב על בנים " [ תהילים קג , יג ] או " התשכח אישה עולה מרחם בן בטנה " [ ישעיה מט , טו ]) . לעומת זאת בספרות חז " ל מתרחב השימוש בשורש רח " ם לתאור תכונותיו של עם ישראל , כגון " מה דרכי שמים [ = ה ' ] רחום ורחמן על הרשעים ומקבלן בתשובה , כך אתם תהיו רחמנים זה על זה " ( סדר אליהו רבה , כד ) , כי " שלושה סימנים יש באומה זו : רחמנים , וביישנין , וגומלי חסדים " ( בבלי , יבמות עט ע " א ) . בספרות ובלשון העברית נעשה שימוש רב בתיבת רחמים ובהקשרים שונים ומגוונים : " אל מלא רחמים " הוא פתיחתה של תפילה הנאמרת לזכרם של נפטרים , ואילו " בטוב תלין " והמענה " וברחמים תקיץ" היא נוסחת ברכה יפה להולכים לישון . יונה מבקש רחמים המשוררת זלדה מסיימת את שירה " כי האור שעשועי" ( מתוך " הכרמל האי - נראה " . הקיבוץ המאוחד , תל אביב תשל " א , עמ ' - ( 22 - 21 שהוא ככל הנראה פנייה אל בעלה שהלך לעולמו - במילים : " יונה הנביא שדרכו אל אלהים מלאה בריחות בתוך מים זועמים יבקש עליך רחמים ועלי ועל כל הטובעים " . לפנינו שימוש מקורי במוטיבים שונים מספר יונה , אך תוך היפוך משמעותם : בריחתו של יונה היא דווקא חלק ממסעו בדרכו אל האלוהים , ובסופו של דבר הוא אכן מבקש רחמים על אחרים . יונה אף אינו היחיד הטובע בים ; כל בני האדם , כמו המשוררת ובעלה , הם טובעים הזקוקים לרחמים . שריד מעתיקותיה של העיר טרטסוס , שיש המזהים אותה עם " תרשיש " המקראית ( ראו עמ ' . ( 29 הוא כתוב בשפה קדם -רומית שדוברה בדרום חצי האי האיברי ונכחדה עם הזמן . החרס ועליו הכתובת מתוארך למאות השביעית - שישית לפני הספירה .
|
|