|
|
עמוד:38
פרק א פסוק ו ויּקרב אליו רב החבל ויּאמר לו מה לּךָ נרדּם קום קרא אל אלֹהיךָ אולי יתעשּׁת האלֹהים לנו ולֹא נאבד : מנהיגם של המלחים מכונה " רב החובל " ( והוא צירוף יחידאי במקרא , ו " רב " כאן משמעו הגדול , הבכיר שבחובלים , כמו בצירופים מקראיים אחרים כגון " רב סריס " [ מלכים - ב יח , יז ] או " רב טבחים " [ שם כה , ח ]) . רב החובל , הקרב אל יונה ( ויש לשים לב למשחק המילים בין " ויקרב " לבין " רב " ) הוא הדמות המשיבה את יונה הישן אל המציאות . כיוון שהנביא הוא היחיד שאיננו נוטל חלק בניסיונות ההצלה , רב החובל הוא שמעורר אותו לפעולה . המילים " מה לך נרדם " הן שאלה רטורית המבטאת טרוניה ( וכך הוא , למשל , גם ירמיה ב , יח : " מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור " [ וראו עוד להלן , פסוק י ]) , ויותר משמץ אירוניה יש בזירוז של נוכרי הדורש מנביא בן עם ישראל לקרוא לאלוהיו . בדברי רב החובל " קום קרא " ( ולא " קום זעק " , כתגובתם של המלחים ) יש משום רמז לתחילת הספר , לשליחות שהוטלה על יונה , " קום לך אל נינוה ... וקרא עליה " . האם יונה , שלא שעה לצו ה ' לקרוא על נינוה , ישעה כעת לציוויו של רב החובל ? הסיפור איננו נושא תשובה גלויה על שאלה זו , אך דומה שהמסקנה ברורה : יונה הבורח מה ' אינו חפץ בקשר כל שהוא עמו . ברב החובל מפעמת תקווה כי אלוהיו של יונה יוכל להושיעם , שהרי כל האלוהים האחרים כשלו . לפי המדרש ( פרקי דרבי אליעזר , פרק ט ) מבוססת תקוותו של רב החובל על ידיעתו כי יונה עברי הוא , " ואולי יתעשת האלוהים לנו ויעשה עמנו ניסים כמו שעשה לכם בים סוף " . אמנם אין רב החובל בטוח כי כך יקרה , אך אין הוא סבור שאפשר לוותר על פתח ההצלה שעודנו פתוח . אין אדם יכול לכפות על האלוהים להיענות לו , אך תמיד יש מקום לתקווה כי יזכה למענה , כגון בדברי משה בעקבות חטא העגל : " אולי אכפרה בעד חטאתכם " ( שמות לב , ל ) ואף בדברי עמוס : " אולי יחנן ה ' אלוהי צבאות שארית יוסף " ( ה , טו ) , וראו עוד להלן ג , ט . " יתעשת " הוא בהשפעת הארמית ומשמעו : יחשוב ( וראו דניאל ו , ד : " ומלכא עשית " שפירושו והמלך חשב ) . העברית המקראית מכירה גם את שם העצם " עשתונות " ( כגון תהילים קמו , ד ) , מחשבות . כוונת רב החובל אפוא לומר : שמא יתחשב בנו אלוהיך ויצילנו .
|
|