על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

עמוד:78

פרק ב פסוק ח בהתעטּף עלי נפשי את ה ' זכרתּי ותּבוא אליךָ תּפלּתי אל היכל קדשךָ : בפסוק הנועל את הבית השני של המזמור יש משום חזרה לאחור בזמן : ההתרחשות המתוארת במחציתו הראשונה של הפסוק , " בהתעטף עלי נפשי את ה ' זכרתי " , קודמת למה שנאמר במחציתו השנייה של הפסוק הקודם , פסוק ז ( " ותעל משחת חיי " ) , וזאת כדי להדגיש ולחזק את המעבר הדרמטי ממצוקה לישועה . " בהתעטף עלי נפשי " ( והשוו : " בהתעטף עלי רוחי " [ תהילים קמב , ד ]) פירושו : כאשר התעלפתי , שכן לשורשים עט " ף ועל " ף נודעת משמעות זהה . תיבת " נפש " בפסוקנו אין משמעותה " גרון " ( כבפסוק ו ) אלא כינוי לאדם בכלל . דווקא ברגעיו הקשים נזכר המשורר בה ' , היינו : מזכירו , מתפלל אליו . משמעות השורש זכ " ר בבניין הפעיל זהה לעיתים למשמעותו בבניין קל ( ראו לדוגמה " זכרתי בלילה שמך ה '" [ תהילים קיט , נה ]) . על זכ " ר בהפעיל במשמעות של פל " ל ראו למשל : " תמיד לא יחשו המזכירים את ה ' אל דומי לכם " ( ישעיה סב , ו ) , או " אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה ' אלוהינו נזכיר " ( תהילים כ , ח ) . תפילת המשורר , אשר חשב ( בפסוק ה ) כי לא יזכה עוד להוסיף ולהביט אל היכל קודשו של ה ' , מגיעה אל יעדה , אל המקדש , המקום שאליו מתנקזות תפילותיהם של בני האדם . שני בתי המזמור מסתיימים בפזמון החוזר " אל היכל קודשך " , אך דווקא הדמיון המילולי מדגיש את שינוי האווירה מייאוש לישועה : אם בסיום הבית הראשון של המזמור ( פסוק ה ) נואש המתפלל מן האפשרות שישוב ויפגוש במקדש , הרי שבסיום הבית השני נוצר מחדש הקשר עם אלוהים . עט " ף ועל "ף שני השורשים האלו חולקים יחדיו שתי משמעויות . האחת : לבוש וכיסוי , ושנייה : היחלשות ( כפי שהוא גם להלן ד , ח ) . במשמעות הראשונה נמצא שורשים אלה באים בתקבולת בפסוק כגון " לבשו כרים צאן / ועמקים יעטפו בר " ( תהילים סה , יד ) . על תמר כלת יהודה נאמר : " ותכס בצעיף ותתעלף " ( בראשית לח , יד ) , והוא כפל לשון , שכן כיסוי והתעלפות אחד הם בפסוק זה . במשמעות השנייה נמצא שורשים אלה בפסוקים כגון " ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות והבחורים בצמא " ( עמוס ח , יג ) , " בנייך עולפו שכבו בראש כל חוצות " ( ישעיה נא , כ ) , והשוו את האמור במגילת איכה : " עוללייך העטופים ברעב בראש כל חוצות " ( ב , יט ) . ונראה ששתי המשמעויות הללו יסודן אחד : הנחלש ומתעלף הריהו כמי שנעטף ומתכסה בדוק בלתי נראה , המפריד בינו לבין העולם שסביבו .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר