|
|
עמוד:118
אדמתם ... וישליכם אל ארץ אחרת " ( דברים כט , כז ) . גם אלוהים מתייחס לארץ כאל אדמתו , כשהוא מאיים על העם : " ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם " ( דברי-הימים - ב ז , כ ) , שכן הארץ היא " אדמת ה '" ( ישעיה יד , ב ) או " אדמת הקודש " ( זכריה ב , טז ) . וכיוון ש " אדמה" היא מקור המזון , יכול הנביא ישעיהו לדייק בהבחנה בינה לבין " ארץ " ולומר : " ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה " ( א , ז ) . וכיצד נקראה אותה ארץ - אדמה שממנה יצא יונה ? כאן הדברים סבוכים יותר . לעיתים היא מכונה במקרא על שם יושביה הקדומים , " ארץ כנען " ( בראשית יז , ח ) או " ארץ האמורי " ( עמוס ב , י ) , ויש שהיא מכונה על שם יושביה החדשים : " ארץ העברים " ( בראשית מ , טו [ וראו עוד עמ ' [ 45 ) או " ארץ בני ישראל " ( יהושע יא , כב ) . השם המקובל היום , " ארץ ישראל " , המצוי אלפי פעמים בספרות חז " ל ( כגון כתובות יג , יא ) , נמצא במקרא פעמים בודדות בלבד , ואף לא פעם אחת בתורה . כך , למשל , בא שם זה לתאר את שטחה של ממלכת ישראל ( כגון מלכים - ב ו , כג ) או את תחום המושב של בני ישראל בלבד ( " וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל " [ שמואל -א יג , יט ]) , ובפסוקים מאוחרים יותר הכוונה לשטחן הכולל של יהודה וישראל גם יחד , כגון " ויאמר דויד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל " ( דברי הימים - א כב , ב ) . כינוייה של הארץ בפי סופרי המקרא מעידים על חיבתה : " ארץ חמדה " ( ירמיה ג , יט ) , " ארץ הצבי " ( דניאל יא , מא ) – ביטוי שמשמעו הארץ הרצויה , כמוהו ככינויה " ארץ חפץ " ( מלאכי ג , יב ) . י " ג מידות בכינוי " י " ג ( או : שלוש עשרה ) מידות " מכונה רשימת תכונותיו של האלוהים כפי שגילה אותם בחורב למשה ( שמות לד , ו - ז ) , וכך מונים אותם מקורות חז " ל : "( 1 ) ה ' ( 2 ) ה ' ( 3 ) אל ( 4 ) רחום ( 5 ) וחנון ( 6 ) ארך אפיים ( 7 ) ורב חסד ( 8 ) ו [ רב ] אמת ( 9 ) נוצר חסד לאלפים ( 10 ) נושא ( = סולח ) עוון ( 11 ) ו [ נושא ] פשע ( 12 ) ו [ נושא ] חטאה ( 13 ) ונקה " . רשימה זו מתעלמת מהמשך הפסוק : "[ ונקה ] לא ינקה " , שעניינו דווקא במידת הדין . התלמוד הבבלי ( שבועות לט ע " א ) מבהיר , כי " מנקה הוא לשבים ( בתשובה ) , ואינו מנקה לשאינן שבים " , וזו המשמעות שמוענקת לתיבת " ונקה " ברשימה שלפנינו . כיוון שלפי מחשבת חז " ל תיבת " ה '" ( בניגוד ל " אלוהים " ) מייצגת את מידת הרחמים שבו , הכפילות " ה ' ה '" נדרשת ( בבלי , ראש השנה יז ע " ב ) כעוסקת בשני שלבים של גילוי מידה זו : " אני הוא ( סלחן ) קודם שיחטא האדם , ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה " . את השמעת המידות מקדים ספר שמות באמירה : " וירד ה ' בענן ... ויעבור ה ' על פניו [ של משה ] ויקרא " ( פסוקים ה - ו ) , והתלמוד ( ראש השנה יז ע " ב ) קובע - על יסוד הבנת תיבת " ויעבור " כעוסקת בחזן העובר לפני התיבה - במידה מרובה של העזה , כי " אמר ר ' יוחנן : אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו . מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור , והראה לו למשה סדר תפילה . אמר לו : כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה , ואני מוחל להם " , רוצה לומר , שכל פעם שבו יבקש עם ישראל את רחמי האלוהים ומחילתו , עליו לחזור על י " ג המידות , כציבור שהחזן מנחה אותו באמירתן , כי " אמר רב יהודה : ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם " . על יסוד מאמר זה נתקבע במנהגים השונים של עם ישראל לחזור - בהנחייתו של שליח הציבור - על י " ג המידות בתפילות שבמרבית ימי החול ( בשחרית ובמנחה ) , וביתר עוצמה בימי התעניות ( כגון עשרה בטבת ) , בחודש אלול , בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים . שלושה עשר מי יודע ? שלושה עשר אני יודע ! בפיוט המצוי בסופה של הגדה של פסח , לפי מסורת יהודי אשכנז , מונה הפייטן כמה ערכים בסיסיים של מסורת ישראל , על פי סדר מספרי עולה , מן האחד ( "אחד אלוהינו " ) ועד לשלושה עשר ( " שלושה עשר מידיא " ) . מה הן מידות אלה ? יש טוענים שהכוונה לשלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן , שהיא רשימה קדומה של טכניקות פרשניות סמלה של אניית חיל הים " תרשיש " . השם נדד לאורך השנים מכלי שייט אחד למשנהו , כש " תרשיש" הראשונה שירתה בזירת ים סוף . כעת – בפעם הרביעית - הוא סמלה של ספינת טילים מדגם סער . 4
|
|