|
|
עמוד:77
טז , ג ) . כן מכיר המקרא " בריח נחושת " ( מלכים - א ד , יג ) ו " בריחי ברזל " ( ישעיה מה , ב ) . אגב : בריחים נזכרו רבות גם במלאכת המשכן , אלא שכאן הכוונה ללוחות מעץ מצופה שחיברו יחדיו את קרשי המשכן זה לזה ( כגון שמות לו , לא ) . מתברר שגם ליסודות הבריאה יש בריחים : לארץ ( בפסוקנו ) ולים ( " ויסך בדלתיים ים בגיחו מרחם יצא ... ואשים בריח ודלתיים . ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף" [ איוב לח , ח - י ]) . הבריח והדלתיים קובעים גבול לים ומונעים ממנו להציף את היבשה , כמעין מחסום . המדרש ( ויקרא רבה יד , ד ) דורש פסוק זה מספר איוב כעוסק בתינוק שבמעי אמו , ורואה בבריח הנזכר כאן את המנגנון המגן על התינוק ומונע את יציאתו לאוויר העולם בטרם עת . דומה כי יש לקשר לענייננו גם את הצירוף " נחש בריח" ( ישעיה כז , א ) . ישנם בריחים שצורתם צורת טבעת והם נסגרים ונפתחים על ידי סיבוב , ונחש בריח הוא נחש בתנוחה מתעגלת , כשפיו וזנבו נפגשים , כפי שעולה מן התקבולת שבדברי הנביא ישעיהו : " ביום ההוא יפקוד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לוויתן נחש בריח / ועל לוויתן נחש עקלתון " ( ישעיה שם ) . אגב יש להעיר שגם " לוויתן " הנזכר בפסוק זה הוא נחש שצורתו כצורת כתר , " לויה " ( משלי ד , ט : " תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך " ) . אפשר שלצורה זו של הבריח רומז המתפלל בשירנו החש שהוא מוקף מכל עבר לבלי יכולת לברוח : " נהר יסובבני" ( פסוק ד ) , " אפפוני מים עד נפש " ( פסוק ו ) . " שבעה שמות יש לגיהנום" העניין הרב שגילו הקדמונים בשאול , בעולם המתים , מוצא את ביטויו גם בעושר כינוייו של מקום משכנם . לעיל פגשנו בכינוי " שאול " ( פסוק ג [ וראו שם ]) ובפסוקנו מצאנו את הכינויים " ארץ " ו " שחת " . בתלמוד הבבלי ( עירובין יט ע " א ) קובע ר ' יהושע בן לוי , כי " שבעה שמות יש לגיהנום , ואלו הן : שאול ואבדון ( משלי טו , יא ) , ובאר שחת ( תהילים נה , כד ) , ובור שאון ( שם מ , ג ) , וטיט היוון ( שם ) , וצלמוות ( ישעיה ט , א ) , וארץ התחתית ( יחזקאל לא , טז ) " , והתלמוד מוסיף על רשימה זו גם את " תפתה " ( כדרשה על ישעיה ל , לג , שממנו נלמד כי הגיהנום נברא כבר ביום הראשון לבריאת העולם ) . ועל כל אלה ניתן להוסיף גם את הכינוי " דומה " ( " לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה " [ תהילים קטו , יז ]) או " בור " בסתם ( " נחשבתי עם יורדי בור " [ תהילים פח , ה ]) , וכן " מוות " ( " דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מוות" [ משלי ז , כז ]) . " מדרש כונן " ( אוצר מדרשים , עמ ' , ( 256 המבקש להכניס סדר בכל השמות האלה , מארגן אותם בסדרה של מדורים , שבעה מדורי גיהנום , המצויים זה מתחת לזה , החל בשאול שהוא העליון מכולם וכלה בארץ תחתית . לפי מדרש זה יש צורך בשלוש מאות שנים של הליכה כדי לעבור בכל אחד מן המדורים , וכל אחד מהם אף מיוחד לסוג אחר של פושעים , כגון " הגזלנים וגנבים ועושקי שכר שכיר " ( במדור השני ) , מגלי עריות ( ברביעי ) והמלשינים ( בשישי ) שהם " תלויים בלשונם , ובו נדונים בכל מיתה ובעונש כבד אותם שעיניהם צרות בתלמידי חכמים " . " יונה מוקא ליבשה " , חיתוך עץ , מעשה ידי האמן ומורה בבצלאל , יעקב שטיינהרט ( 1968 - 1887 ) בתוך ספרו : ספר יונה , . 1953 היצירה מדגישה את תנועת הפליטה של יונה המבוהל ממעי הדג .
|
|