|
|
עמוד:3
הקדמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר על היישוב היהודי בארץ ישראל משבר כלכלי חמור ביותר . משבר זה הביא לירידת יהודים מהארץ ולתמותה רבה של אוכלוסייה יהודית בה , במיוחד בקרב " היישוב היהודי הישן " בירושלים . לאחר המלחמה , עם כיבוש העיר בידי הבריטים , נמנו בירושלים כ 20 , 000 יהודים . במרוצת תקופת המנדט גדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בעיר , ובסוף שנת , 1947 עם פרוץ מלחמת העצמאות , מנתה כ 100 , 000 נפש . כ 98 , 000 מתוכה כבר גרו אז בעיר החדשה , מחוץ לחומות העיר העתיקה , ורק כ 2 , 000 תושבים המשיכו להתגורר בתוך תחומי העיר העתיקה . התופעה המעניינת והחשובה שהתרחשה בירושלים בתקופת המנדט היא אפוא ההתפתחות והגידול של העיר היהודית החדשה . כיצד גדלה ונבנתה עיר זו ? האם השלטון הבריטי הוא שעמד מאחורי הקמתה ? ואולי עיריית ירושלים היא שהייתה פעילה בבנייתה ? או שמא התנועה הציונית ומוסדותיה הם שעמדו מאחורי התכנון וההקמה שלה ? התשובה לכל השאלות האלה שלילית . ירושלים היהודית החדשה נבנתה למעשה בדרך " אינהרנטית" פנימית משלה , בידי התושבים היהודים שחיו בה ובידי עולים יהודים רבים שהגיעו אליה . אלה האחרונים נקלטו בתוכה , הגדילו את הבנייה בה והרחיבו את תחומה . דרך הבנייה של העיר הייתה בשיטה של הקמת שכונות , שכונה אחר שכונה , כשלכל שכונה יעד משלה . על כן , כדי להבין את היחידה הגדולה של ירושלים היהודית החדשה יש ללמוד ולהכיר תחילה את יחידות המשנה הנפרדות שלה , את שכונות העיר , שהתלכדו ויצרו בסופו של דבר את העיר היהודית החדשה . וכך תיאר ש " י עגנון , הסופר החשוב וחתן פרס נובל , שגר בירושלים שנים רבות והרבה לכתוב עליה , את ירושלים החדשה שמחוץ לחומות : יושבת לה ירושלים כנשר הנושא את גוזליו על כנפיו . יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים . ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד . יש מהן שיושביהן תימנים או גורזים או מערבים או פרסים , ויש מהן שכמה עדות יושבים בהן כאחד [ ... ] יש שמחמת קטנותן נשתכח שם שקראו להן . ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת . ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות וכל שאדם מישראל צריך לגופו ולנשמתו ( תמול שלשום , עמ ' . ( 200
|
|