|
|
עמוד:11
נקרא לנערה ונשאלה את פיה עם רבקה היו לי יחסי אהבה שנאה במשך שנים כאשר העלינו בכיתה ג ' את העיבוד של המורה אסתר לדרמה של רבקה , אליעזר ויצחק התקנאתי קנאה עצומה בילדה שנבחרה למלא את תפקיד רבקה , שבו חשקתי כל כך קיוויתי שתחלה , שתיפול , שתסבול כך , שאוכל למלא את מקומה , אך לא כך היה לא הייתי רבקה תפקידי היה לחולל עם שורה של ילדות עטופות בסדינים לבנים וכדים קטנים על כתפן הימנית בסדין שלי היה חור אמי המנוחה , מלכה גוטר לבית פרנקל , שלה מוקדש ספר זה אמרה , שחבל על סדין טוב , כי בלאו הכי אלכלך אותו בבית הספר וכך , תוך שאני מרקדת עם סדין לבן שיש בו חור מעליב , התעוררה בי טינה עזה כלפי רבקה , אשר לימים התחלפה באהבה רבה ובהבנה אמיתית לדמותה היא הפכה עבורי לדמות מופת של אשה חזקה , אשה הבוטחת בעצמה , אשה המגלה תושייה וחוכמה , אשה יוזמת והחלטית אהובות עלי הנשים שאינן אסקופה נדרסת לבעליהן , הגברים האדונים ובעיקר אהובה עלי רבקה שהוכיחה את עצמאותה האם משיכתי הרגשית לדמותה של רבקה הניעה אותי לעיסוק האינטלקטואלי בדמותה רבת הפנים ? א האגדה היא הסוגה המרכזית בספרות המקראית , הן בתפוצתה והן בחשיבותה , ולהבדיל מהמשמעות הפנטסטית המיוחסת לעתים לסוגה הזאת , כסיפור עלילה שלא קרה ולא יכול היה לקרות , אני מבקשת לדבוק במשמעות הספרותית הקלאסית של המונח , שהיא משמעות הפוכה לזו הפנטסטית : האגדה היא סיפור העם שמעוגן בזמן היסטורי ידוע ובמקום גיאוגרפי מוכר ומאזיניה או קוראיה מבינים אותה כאירוע שאכן התרחש במציאות או עשוי היה להתרחש . כבר ציין עלי יסיף ( יסיף , , ( 25 - 22 : 1994 כי האגדות מצויות כמעט בכל ספרי המקרא – בספרים ההיסטוריים , בספרי החוכמה ואפילו
|
|