|
|
עמוד:9
הקדמה לא רק לשוטים ולמשוגעים מה בעצם מחבר בין רבקה בת לבן , הנערה המטה כדה להשקות את אליעזר עבד אברהם , לסיפור על קצו של רבי אליעזר , לסיפורי שמואל יוסף עגנון ולספרו של נתן ביסטריצקי " ימים ולילות "? בראש ובראשונה העובדה , שאהבתי את כולם . דמויות נשים במקרא מדברות אל לבי עוד מאז הייתי ילדה צעירה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי . ואני לא לבד : דווקא המקום הצנוע והמושתק שלו זכו בטקסט המקראי , גרם לרבים להוסיף על דמויותיהן עוד תלי תלים של פרשנויות וסיפורים ; חלקן של חז " ל וחלקן של מחברים מאוחרים יותר . דמויותיהן של הנשים המקראיות כפי שהן מופיעות בתודעה הציבורית אינן נצמדות אפוא לדמויות החסכניות של המחבר המקראי , אלא הן עובו בידיהם של מחברים רבים , שניסיתי להתחקות אחר יצירותיהם במהלך השנים . הסיפור על סופו של רבי אליעזר מניף אצבע מזהירה כלפי מי שמקיים את מצוות לימוד התורה ברצינות רבה מדי , כאומר : חכמים היזהרו בתלמודכם . אהבתי את האזהרה הזאת כשפגשתי אותה לראשונה , ואני חוזרת עליה מפעם לפעם באוזני תלמידי . הלימוד , כך נראה לי , הוא תוספת נפלאה לחיים , אבל אסור שיחליף אותם . גם סיפורי שמואל יוסף עגנון מלווים אותי במהלך השנים ומורכבותם מפעימה אותי בכל פעם מחדש . למעשה , חלק גדול ממחקרי הוקדש ליצירתו של ש " י עגנון ולא בכדי . יצירתו של ש " י עגנון חותרת תחת קיום שמוצקותו הלכאורית התפוררה בתוך כמה שנים נוראות של הניסיון הנאצי להשמיד את העם היהודי . כמה קל לראות את הדברים בדיעבד , וכמה קשה היה לראות את האיום שצפון בהם בזמן אמת . בעת שסיפוריו ראו אור לראשונה קל היה להתעלם מהאיום העמוק שנמסך בהם . הם נראו כאוסף מעשיות , ורק ההיסטוריה חשפה לאור
|
|