|
|
עמוד:5
סדרת הספרים " פרשנות ותרבות" האדם הוא יש מפרש . בני אדם , יחידים וחברות , מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם , ערכיהם , עולמם ומכלול פעילותם . מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות , אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של האדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל . הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי . האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה ; אדרבה , עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו . אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה , והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית . ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי ; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי . מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח , בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים , שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות . העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן , והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי . סדרת הספרים ״פרשנות ותרבות״ עוסקת במומנטים פרשניים . הספרים הכלולים בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו : פרשנות של טקסטים ספרותיים , פילוסופיים , דתיים ואחרים , פרשנות של תרבויות וחברות . סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת . * * * תנועות לאומיות אינן מציגות רק תביעות פוליטיות ; הן מציעות ארגון מחודש של האדם לעומת החברה , במרחב , בחלל ובזמן . לפיכך , אף תנועה לאומית היא יש מפרש , והציונות לא יצאה מכלל זה . מאז ראשית התפתחותה הציגה התנועה הלאומית היהודית פרויקטים פרשניים רבים , מגוונים ושונים . הספר שלפנינו מציע בחינה אתנוגרפית מדוקדקת של אחד הבולטים בהם , הלוא הוא קרנבל הפורים בתל אביב בשליש הראשון של המאה העשרים . הספר עוקב אחר התפתחות החגיגות משלהי התקופה העות ' מאנית לתוך תקופת המנדט , עד להפסקתן ב . 1936 ואולם , תרומתו של הספר אינה רק בשחזור פרטי החגיגות ושיזורם במארג חיי היומיום של היישוב , אלא בהצעת פרספקטיבה אנתרופולוגית
|
|