|
עמוד:14
על הספר ספר זה מבקש להמשיג חלק מהדיון החברתי והתקשורתי בנוגע לעבריינות ולאכיפת חוק , באמצעות הצגת העושר התיאורטי והמחקרי הקיים בתחום והבהרת שורשיו האקדמיים והתרבותיים . מטרתו לחשוף את הקוראת למגוון רחב של תיאוריות ופרדיגמות חשיבה בקשר לעבריינות ולפשיעה , להסביר את חילוקי הדעות המרכזיים הקיימים בין חוקרים מובילים בתחום , ולהציג מחקרים שונים , ומנוגדים לעתים , הבוחנים דרכים להתמודד עם תופעות אלו . 250 שנים של עיסוק אקדמי בעבריינות ובאכיפת חוק הניבו עושר רעיוני ותיאורטי רב . על מנת ליצור סדר והיגיון בעולם תוכן רבגוני זה נעשה מאמץ לארגן את קרימינולוגיה מהי ? בבסיס העיסוק בתחום הקרימינולוגיה נמצאת שאיפה אקדמית ליצירת כלים חברתיים להתמודדות יעילה עם תופעות של עבריינות . המטרה ברורה : קרימינולוגים וסוכני אכיפת חוק רוצים ללמוד את תופעת העבריינות כדי לפתח כלים שיסייעו לשמור על היציבות החברתית , להפחית את רמות העבריינות ולהגן על הציבור הרחב . בלבושה האקדמי , קרימינולוגיה היא תחום ידע צעיר יחסית , שהחל להתפתח רק במחצית השנייה של המאה ה . 18 חלוצי המחקר הקרימינולוגי ביקשו להבין את המניעים הגורמים לאדם לעבור על החוק , ולסייע למדינה לפתח ולשכלל תגובה חברתית יעילה לתופעה זו . עם השנים התפתחה השאלה לגבי מניעי העבריינות לסוגיות משנה מגוונות ורבות הקשורות , בין היתר , לקשר בין המציאות החברתית והכלכלית של אוכלוסיות שונות לבין עבריינות ; להבדלי מין ומגדר ; להשפעת הגיל וצומתי חיים משמעותיים על התנהגות עבריינית ; לחלוקה לסוגים שונים של עבריינות ובחינת הגורמים להתנהגות העבריינית ; ולהבחנה בין עבריינות חד פעמית לבין עבריינים מתמידים . במהלך המאה ה 20 התרחבו השאלות המעסיקות תחום דעת זה גם למישורים נוספים הנוגעים לתחום העבריינות ואכיפת החוק . ניתן למנות הרחבה של תחומי המחקר , בין היתר , לחקר של סטייה חברתית , כלומר התנהגות המפרה נורמות חברתיות גם אם אינה מוגדרת כפלילית על פי חוק ; פיתוח תחום הפנולוגיה , המתמקד בחקר ההיסטוריה של הענישה ומטרותיה ובהתפתחות בתי הכלא ; ניתוח תהליכים לשינויים בחקיקה , קביעת עבירות חדשות או ביטול עבירות קיימות , תוך התייחסות למארג יחסי הכוח בין קבוצות שונות בחברה , ולאינטרסים כלכליים ופוליטיים המשפיעים על תהליכים אלה ; בחינה השוואתית של דפוסי עבריינות בין מדינות שונות בד בבד עם בחינת הקשר בין מבנים כלכליים , חברתיים ותרבותיים לבין דפוסים אלו ; וכן פיתוח תחום הוויקטימולוגיה , העוסק בהבנת דפוסי קורבנוּת ובחקר חוויות החיים של נפגעי עבירה .
|
|