|
|
עמוד:11
הכנסותיו העתידיות כאדם בוגר , המהוות , למעשה , מימד מרכזי ביותר בקביעת מעמדו החברתי כלכלי בחברה הרחבה (& , Arum , Beattie , Ford , 2000 ; Bowles & Gintis , 2003 ; Brint , 1998 ; Cicourel & Kitsuse . ( 1977 ; Hallinan , 1988 ; Karabel & Halsey , 1977 זיקה זו בעלת משמעות מכרעת בהקשר המקומי לאור מגמת אי השוויון והרחבת הפערים המעמדיים ההולכת וגדלה בחברה הישראלית ( . ( Swirski , 1999 בהקשר לכך , עיקר עניינה של הסוציולוגיה של החינוך הוא לבחון עד כמה וכיצד מערכת החינוך בחברה נתונה מאפשרת מוביליות חברתית או שמא היא משעתקת את אי השוויון בין קבוצות שונות על פי מעמדן החברתי ההתחלתי . בעניין זה תובא בפרק התייחסות לשלושה חתכים חברתיים : החתך העדתי ( אשכנזים מול מזרחים ) , החתך הלאומי ( ערבים מול יהודים ) והחתך המגדרי הן מההיבט הפרדיגמאטי הכללי והן מההיבט המקומי הישראלי תוך בחינת מגמות המוביליות ואי השוויון שבכל אחד מהם . בסקירת החתך האתני / לאומי , היוצר הבדלים מעמדיים , נתייחס תחילה להסברים סוציולוגים כלליים לאי השוויון שבין קבוצות מעמדיות שונות כמו גם להסברים תלויי מקום , העוסקים בפער העדתי והלאומי בישראל . בחתך המגדרי נאפיין את מגמות השחרור והקיבוע של אי השוויון בין המינים . בהקשר זה נתייחס לשאלה עד כמה אי השוויון החברתי , הכלכלי והפוליטי בין המינים משתקף במערכת החינוך וכן להסברים הפרדיגמאטיים השונים לאי השוויון בין המינים ( . ( Abu - Rabia - Quader & Oplatka , 2007 ; Okin , 1989 בפרק החמישי שכותרתו " על צדק בחינוך " נסקור באופן כללי את המושג של צדק חלוקתי ובתוך כך את שלושת עקרונות הצדק המרכזיים וכללי החלוקה הנגזרים מהם . בהקשר זה , יעשה שימוש בספרו של מיכאל וולצר ( Walzer , 1983 ) בו הוא טוען כי ניתן לראות בחינוך ספרה חברתית מובחנת המאגדת בתוכה משאבים או " טובין" ייחודיים המחולקים ליחידים הפועלים בתוך הספרה , קרי מורים ותלמידים , ועל פי עקרונות צדק וכללי חלוקה הנתפסים כהולמים את ההקשר החלוקתי . במובן זה , ספרת החינוך יכולה להיות מתוארת כמעין מנגנון המתווך בין יחידים לבין היכולת שלהם להתקדם בסולם החברתי . בשל תפקידה זה של הספרה הזו , החשיבות שבהיצמדות לעקרונות הצדק ולכללי החלוקה הייחודיים של הספרה הינה הכרחית ולצד זה החשיבות שבהימנעות מזליגתם של עקרונות צדק המופעלים
|
|