|
|
עמוד:
האם אתם באמת רוצים ליישם לקחים ?! תגובה לספרו של עזריאל לורבר שפורסם במאי 2016 שו " ס - ד " ר שמואליק ויס | אל " ם בדימוס קראתי את החיבור המעולה של עזריאל לורבר בסוגיית המודיעין הטכנולוגי . להלן תגובתי לחיבור , וגם לאינספור הדיונים והוויכוחים על לקחי מחדלי המודיעין במלחמת יום הכיפורים . קחו את החיבור של לורבר וערכו רשימה של כל הסוגיות והאירועים המתוארים בו . אכן , שפע של ענייני טכנולוגיה מרתקים וחשובים מאוד . בכולם , ללא יוצא מהכלל , המחדלים והטעויות הם של אנשים . הטכנולוגיה קיימת . המומחים מפתחים אותה במהירות , והיא עונה על צרכים קיימים או מקדימה צרכים עתידיים . זה תהליך מוכר מזה כמה מאות שנים . לעתים את הפיתוח יוזמים אנשי טכנולוגיה , ו " פשוטי העם" מתאימים ( חלקית ) את עצמם לחידושים . לעתים דרגי הפיקוד הצבאי או הממשלתי הם המובילים ומציבים יעדים , והטכנולוגים נענים להם . אז יש טכנולוגיה , שמתקדמת והולכת ללא הפסק . ויש אינספור פאשלות , החל מניצול חלקי ואי מיצוי כל היכולות של הטכנולוגיה הנדונה , וגמור במחדלים מודיעיניים שמתוארים בחיבור . אבל , גם החיבור הטוב הזה , כמו כל מה שקראתי סביב מחדלי המודיעין , נשאר בתיאור המחדלים וניתוחם : זה עשה כך , האחר לא עשה , זה לא הקשיב להוא , זה " תפס אגו " , זה היה שחצן מדי וזה פחדן מדי , זה רשלן מדי וההוא חפפן מדי . לכן קרה מה שקרה . ברור שהפאשלות הן של אנשים . בכך לא חידשתי דבר . אבל אני לא ראיתי ניסיון להציע איך באמת למנוע את המחדלים הבאים מעבר לשמירת הזיכרון שלהם והנחלתם לדורות החדשים ( צעד חיוני לכשעצמו ) . כדי להבין את שורשי הבעיות , כדאי שנשאל שתי שאלות עיקריות : ראשית , מי האנשים הנמצאים בתפקידים בכירים בחיל המודיעין ובכלל בשירותי המודיעין ? איך הם הגיעו לתפקידיהם ? איך אותרו ? איך הוכשרו ובידי מי ? לאילו יעדים הכשירו אותם ? אני מציע להכין את רשימת כל המפשלים לדורותיהם - ולצדה גם את אלה שהבינו , חזו והעריכו נכון - ולבדוק את הרקע של כל אחד ואחד . איך הוא הגיע לעסוק במודיעין ? האם הוא מוכשר במיוחד שאותר למודיעין או שהתגלגל לחיל כברירת מחדל , האם הוצב במודיעין בגלל שהוא שכן של טר " ש וינטרגרין מהבקו " ם או אולי קצין ממוצע שנתקע על המסלול והפך , בעזרת החיפוף של מפקדיו , ל " מסמר בלי ראש " – כאן הוא יהיה ויתקדם עד הפנסיה . וישנן דוגמאות כאלה . העיקרון הפיטרי כבר אמרתי ? ולשאלה השנייה , מה היה מסלול ההכשרה והקידום של כל אלה ? האם במהלך המסלול האישי הם קיבלו את הכלים הנדרשים להתבוננות מעמיקה ויסודית לאורך זמן על האויב , וגם את הכלים " לבוא אותן חמש דקות שאין להחמיצן " ? האם לימדו אותם לחשוב חשיבה אנליטית ? לראות ראייה כוללת ? האם טיפחו בהם את היצירתיות הנדרשת כדי לדמיין מצבים שהם טרם היו בהם וטרם חוו ? האם לימדו אותם כיצד להבחין בשינוי קטנטן וכמעט בלתי מורגש שמתחיל , ובהמשך יתפתח לכדי תופעה גדולה או סימן מעיד משמעותי ? האם נתנו להם לגיטימציה לחשוב אחרת ? האם תרגלו אותם בהתבוננות גם בעצים מבלי להזניח את ההתבוננות בכל היער ? האם לימדו אותם עקרונות טכנולוגיה בכלל וטכנולוגיות ספציפיות ליעדי המודיעין שלהם בפרט ? ולא פחות חשוב – האם טענו אותם בידע כללי ? חשיבה יצירתית ודמיון מניבים תוצאות כשיש להם בסיס של ידע כללי . ידע כללי הוא מצבור אבני הבניין שבעזרתו חושבים . דמיון עשיר ויצירתיות שאינם מגובים בידע כללי רב אינם מעשיים . חלק קטן מהידע הכללי הזה הוא מצבור ה " תקדימים " המודיעיניים שאת חלקם לורבר מתאר היטב . הצלבת כל התשובות תציף תמונת מצב , שבה קציני המודיעין אינם בהכרח המתאימים ביותר לתפקידיהם וההכשרה שהם קבלו אינה המיטבית . ובסוגיית ההכשרה עוד דבר חשוב - האם ההכשרה הייתה בהלימה ל " דרישות " המוח וכתוצאה מכך מיטבית ? כי זאת לדעת – למידה נעשית לא בזרת שמאל , לא ברגל ימין וגם לא בפופיק , אלא אך ורק במוח . גם למידה " דרך הרגליים " מתרחשת במוח . יש כיום ידע רב לגבי הדרכים היותר יעילות להחדרת ידע למוח הכה מורכב . רוב המלמדים והמדריכים לא מכירים את הנושא ולא יודעים איך להתאים את ההוראה וההדרכה למאפייני פעילות המוח . התוצאה - הכשרה שאינה מיטבית . רמז דק , מחשבים רבים ומתוחכמים אינם הפתרון ... הסוגיות שהצגתי כתובות בקיצור נמרץ . כל מי שצמח במסגרת המודיעינית מזהה היטב את מלוא המסר . אני מציע להפנות את המשאבים הנדרשים כדי להביא למודיעין את האנשים המתאימים ביותר , ולהכשיר אותם בדרך הטובה ביותר והאפקטיבית ביותר . אם לא כך , נמשיך לדון בפשלות , ולא רק באלה שכבר קרו , אלא גם בכל אלה שצפויות לנו , וכנראה " יהיה מספיק לכוווווולם " .
|
|