|
|
עמוד:
הרעיון שהפך למציאות תוספתא תוספת קטנה אך חשובה לפרק הראשון בשיחות עם אנשי קהילת המודיעין , שערכו רון כתרי ובני מיכלסון והתמקד באברהם דר - מראשוני המודיעין הצבאי . הראיון נערך עבור המכון לחקר מודיעין ומדיניות של המל "ם יוסי מרגלית | חבר מס ' 2 ב " מסדר הקשישים דורשי טוב" המכתב הפותח את הטקסט מעניין . הוא נכתב כמה חודשים לפני הקמת פלוגה ה ' ביחידה , 504 שבמסגרתה הוחל בהגשמת תוכניתו של אברהם ארנן , מפקד פלוגה א ' ( צפת ) דאז . ארנן ניסה בכל כוחו למכור את הרעיון של הקמת היחידה , בין השאר לדובר צה " ל לשעבר נחמן קרני ולרחביה ורדי . ארנן שכנע את דויד אלעזר , ( דדו ) , שסייע לרכך התנגדותם של ורדי וקרני . ורדי נתן לארנן צ ' אנס מתוך תחושה שזה ודאי ייכשל ואז הרוחות ירגעו . מיד עם מתן האישור הזמין אותי ארנן לסייע לו בהקמת היחידה . לפי ידיעתי דר לא היה מעורב בתהליך למעט כתיבת ההצעה לדיון במטה אמ " ן . הלוחמים הראשונים גויסו מהנח " ל , וכללו גם קצין מגבעתי , לוחמים משרידי 101 ואזרחים עובדי צה " ל בעלי רקע סורי . במטה היו יצחק שושן מבסיס ירושלים , לוחם מסתערב לשעבר ; יאיר הררי רס " ן לוחם מסתערב בעבר ואמנון ל' מומחה לערבית מצרית ; ומדריך קרבי רמי ס' מבסיס א ' , לשעבר משייטת . 13 בהמשך הגיעו משה ( קוקלה ) לוין מ - 101 כמדריך קרבי ומאיר הר - ציון כמדריך סיירות . המשרד הראשון היה מאחורי השק " ם וחדר האוכל של הקצינים בקריה . הבית שבו גרו , למדו והתאמנו אנשי היחידה היה בצפון תל אביב , בקרבת הירקון . החלק הצבאי יותר של האימונים כלל הצטיידות במשרד בקריה . במהלך השנה הגיע לאימוני ניווט והסתערבות גם סלים שופי , לוחם דרוזי שהיה מקורב לארנן כשפיקד על בסיס צפת . בתום כשנה ואחרי הצגת תכלית לרמטכ " ל החדש חיים לסקוב , נדחו הצעות הפעולה המעשית כולן והמחזור הראשון שוחרר . מאידך , ניתן אישור להקמת יחידה עצמאית ונפרדנו לגמרי מ - . 504 בקיץ 1958 גויס מחזור חובה ראשון והיחידה עברה לבסיס הקבע שלה . בסוף 1958 השתחררתי משירות ביחידה ועברתי לשירות מילואים בה לכמה שנים . פרטים נוספים מצויים בספרו של אבנר שור , " חוצה גבולות " . חיל האוויר תחת לחץ תוספתא התייחסות והשלמה למאמרו של רס " ן קובי במבט מל " ם , גיליון , 74 עמ ' -41 38 מוטי גובר | סא " ל בדימוס , קצין מודיעין בחיל האוויר במאמר " חציית ים סוף בשידור חוזר " מציין הכותב כי מטרית הטילים בגדה המערבית של הסואץ הייתה הסיבה שבעטיה ספג חיל האוויר הישראלי בששת ימי הלחימה הראשונים אבדות כבדות . עשרה ממטוסיו הופלו באש טילים ושישה נוספים נפגעו מבלי שהצליח חיל האוויר למלא את משימתו ולהשמיד את הגשרים שבנו המצרים על התעלה . מחובתי להביא לידיעת הקוראים כי הסיבה העיקרית למכות שספג חיל האוויר הייתה שלא ניתן לו אישור לתקוף את מערך הטילים בשלב הראשון של המלחמה . הרמטכ " ל ושר הביטחון הפעילו לחץ כבד על מפקד חיל האוויר בני פלד לתקוף את הגשרים מבלי לשתק קודם לכן את מערך טילי הקרקע - אוויר שהוצב בסמוך וממערב לתעלה . אם היו מאפשרים לו לתקוף תחילה את מערך הטילים היו התוצאות הרבה יותר טובות . לראייה , במבצע של " ג ב - 1982 פעל חיל האוויר לפי תפיסת הפעלתו והתוצאה הייתה השמדת מערך הטילים הסורי בלבנון בפרק זמן קצר . בנוסף , לא היה לחיל האוויר מודיעין בזמן אמת על מיקום הגשרים וריכוזי הכוחות באזורם .
|
|