|
|
עמוד:10
בעברית הן בערבית בכיתות ובסביבת בית הספר , ובוחן את ההישגים בתחום הלשון של שתי הקבוצות , התלמידים הערבים והתלמידים היהודים , בשפת האם ובשפה השנייה . המאמר של נירה טרומפר - הכט ז " ל , " נוף לשוני בערים מעורבות בישראל מנקודת מבטם של תושבים יהודים וערבים : המקרה של השפה הערבית " , מתמקד בנראות של השפה הערבית כפי שהיא נתפסת על ידי תושבים יהודים וערבים בנצרת עילית – עיר מעורבת בישראל . ערים מעורבות הן מעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית , וחקירתן מזמנת הזדמנות ייחודית לבחינת מערכת היחסים השברירית שבין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל . המאמר מנתח את תפיסותיהם ועמדותיהם של תושביה היהודית והערבים של נצרת עילית בנוגע לנראות של שפת המיעוט במרחב הציבורי של העיר . אלון פרגמן וסוזי רוסק חקרו במאמרם , האחרון בשער זה , את שגיאות הכתיב בערבית של תלמידי כיתה ח ' דוברי עברית כשפת אם שלמדו ערבית , בתום שנת לימודים אחת . החוקרים מתמקדים בהיבטים פונולוגיים , אורתוגרפיים ומורפולוגיים בשגיאותיהם של הלומדים . המאמר דן בהשלכות הפדגוגיות של מסקנות המחקר להכשרת מורים , למפתחי תכניות לימודים וספרי לימוד ולמורים , בהתייחס להוראת השפה הערבית כשפה זרה לתלמידים דוברי עברית כשפת אם בשלבי הלימוד הראשוניים . השער הרביעי מוקדש לסוגיות בהוראת אנגלית , השפה הזרה הראשונה הנלמדת בבתי הספר בישראל . בשער חמישה מחקרים , המקיפים את טווח הגילים הרחב שבו נלמדת השפה האנגלית במערכת החינוך – החל מכיתות א' בבית הספר היסודי , דרך בית הספר התיכון ועד המוסדות האקדמיים למיניהם . מאמרים אלה מחדדים את חשיבותה ונוכחותה של השפה האנגלית בישראל ודנים בסוגיות פדגוגיות , חברתיות ותרבותיות בהקשר זה . מאמרה של ריבי כרמל עוסק כולו בשאלת הגיל , בניסיון לנתח את המגמה של הקדמת לימודי אנגלית לכיתות א ' או ב ' בבתי ספר בארץ . מוקד המאמר אינו בשאלות הנוגעות לגיל המיטבי ללמידת השפה האנגלית , אלא דווקא בנושא הקדמת לימודי אנגלית כמגמה חברתית - תרבותית בחברה הישראלית . המחקר המוצג במאמר בוחן תופעה זו של הקדמת הגיל באמצעות חקר ביקורתי של שיח הורים בפרקטיקה של הוראת אנגלית ללומדים צעירים . המחקר מאיר את הדרכים הסמויות שבהן פועל השיח ככוח בעל עוצמה לקידום הוראת אנגלית החל מכיתה א ' : הוא משפיע על סדר היום הבית - ספרי ומווסת את ההתנהלות של
|
|