|
|
עמוד:13
של מי התכשיטים ? סיפורים רבים יש על נשים ותכשיטיהן , וגם באמנות החזותית לא נפקד מקומו של דימוי האשה העטורה בתכשיטים להגדלת היופי שלה ולציון הסטטוס של אביה או של בעלה . למעשה , היופי שלה , המתוגבר על ידי בגדים ועדיים יקרי ערך , מוסיף גם הוא לחשבון הסטטוס שלו . סיפורים ודימויים כעין אלה מניחים כמובן מאליו את היחס הפשוט בין האשה ובין הגבר שהוא ארוסה או בעלה ( והוא מופיע לעיתים לצידה בדימויים ויזואליים ) , באמצעות התמקדותם בתכשיטים , בבגדים , בעיטורי נוי ובסימני יוקרה שעל גוף האשה . סיפורים ודימויים כאלה גם מניחים את היחס הפשוט והישיר בין האשה ותכשיטיה , אשר הצבתם במופע סטודיומלי אחד לצד גבר , גם אם נוכחותו נרמזת בלבד מכוח המבט המחפצן המופקד על עיצוב הדימוי ועל הפנמת המבט המחפצן בתוכו , מציגה את האשה והתכשיטים כאחד בזיקת שייכות אליו ובשרשרת של קניין : התכשיטים שייכים לה , והיא שייכת לו . האשה מתגלה בדימויים מעין אלה כנהנית , עת היא מפוארת ומהודרת בתכשיטיה ובקישוטיה , ובזאת היא מאשרת את זיקתה אל הגבר שלצידה , שהוא-הוא מי שהעניק לה את התכשיטים , ובעלותו עליה ועל תכשיטיה נכרכות זו בזו . כך תכשיטי האשה הם קישוט ואישור ישירים או נרמזים לערכו של הגבר המצוי ברקע היצירה או בחזיתה , בין אם הוא בעלה ובין אם הוא אביה . ערכם הממשי והסימבולי של האשה , של גופה ושל החפצים המעטרים אותו , ניצב בזיקת קניין , שייכות ותלות ביחס לגבר זה . הדימוי הקונבנציונלי הזה מגלם היררכיה ברורה , לפיה ערכו ומעמדו של הגבר נקבעים , מאושרים ומתוגברים על ידי יפי האשה ותכשיטיה . יתר על כן , ברובד סמוי מן העין מגולם בדימוי זה גם שלטונו של הגבר על מיניותה של האשה , שכן יופיה מכונן וערוך עבור המבט הבעלתני שלו , ותכשיטיה מקודדים הן את היופי והן את הבעלתנות . כך פיקוחו של הגביר נחשון על תכשיטי ריקוג ' ה שבארגזה הוא אשרור בעלותו לא רק על התכשיטים אלא גם עליה גופה , ומעשה הבדיקה המתמדת שלו בתיבת תכשיטיה מסמל את זכותו לחדירה מתמדת לרשותה . שניים מן המפורסמים שבסיפורי האשה ותכשיטיה , " תכשיטים מזויפים " מאת גי דה מופסן ו " מר יודע כל " מאת סומרסט מוהם , חושפים תרמיות ומעשי בגידה של נשים , המתבססים על הניגוד שבין ‘ הדבר האמיתי ' ( תכשיט אשה בעל ערך חומרי גדול וערכו הסימבולי בעיני הגבר ) ובין ‘ הדבר המזויף ' ( תכשיט חסר ערך , המחקה את התכשיט היקר ומשתתף בהעמדת פנים ) . בשני סיפורים אלה נקשרת תרמית האשה ביחסים מיניים אסורים שקיימה בסתר , ושתמורתם קיבלה תכשיטים יקרי ערך מגבר שאיננו בעלה , ובשניהם האשה מעמידה פנים שתכשיטיה הם מזויפים כדי ‘ להעביר ' אותם אל תוך הבית ואל מול עיני בעלה בלי שיחשוד בה . גילוי השקר בסיפורים אלה הוא אירוע שמעיד על קלונה ועל נקלותה של האשה , הן במעשה הניאוף והן בתאוות התכשיטים , גם אם הסיפור מפנה חצי אירוניה אל
|
|