|
|
עמוד:11
המלא והקפדני של הגביר על נכסי הבית התעקשה בדרכה לבטא את שלטונה על מה שקראה לו " שלי " . יש להניח שהדרך הנורמטיבית לשימוש בתכשיטים היתה אמורה לנווט את ריקוג ' ה לשעבד את התהדרותה בהם לרווחתו ולהעלאת קרנו של בעלה . בניגוד לנורמה זו ריקוג ' ה דווקא נפטרת מן התכשיטים , ומפיקה מהם הזדמנות לביטוי העצמיות הייחודית שלה , ובדיעבד , להשפלתו של הבעל . למרות שנמחקה כאישיות סוברנית בעלת נכסים משלה על ידי המסורת המשעבדת את האשה הנשואה לבעלה בכל המובנים , נותרה בה תפישה עצמית של זהות נבדלת - " שלי " . מכיוון שנחשון היה צר עין ורע לב ( " איש כילי , רע - עין , עם הארץ " , ; 249 " לב - ברזל ומצח נחושה " , , 250 ועוד כינויים כינו אותו הבריות ) , ולא תרם את תרומתו לנצרכים שהתדפקו על דלתו חדשים לבקרים , מצאה ריקוג ' ה מיד לאחר נישואיה שלפי חוקת הבית עליה לטרוק את הדלת בפני עזובי הגורל שניסו מזלם בקבלת צדקה . לכך לא היתה יכולה אשה נדיבה ואצילת רוח זו להסכין . אולם , מאין יבוא עזרה ? כסף לצדקה הוקצב לה על ידי הגביר במשורה ותוך פיקוח מחמיר ( " הגביר לא היה נותן לה אלא מטבע אחד קטן לחודש כדי לתת כמה פרוטות לעניים " , , ( 253 עבור הוצאות הבית לא הוענקה לה קופה , ולכספו של בעלה לא היתה לה גישה ( " כסף שלו שבבית היה סגור ומסוגר בארגז הברזל שלו , והיה מקפיד ודורש חשבון על כל הוצאה שבבית עד פרוטה קטנה שבקטנות " , . ( 253 ארגז עושרו של הגביר , כמו ארגז תכשיטיה שלה , היה אם כך נעול וחסום בפני ריקוג ' ה , ובשניהם לא היתה רשאית להשתמש . זה דיוקנה של האשה הצייתנית , המנהלת את ביתה בעין צופייה , לכאורה , אך אינה רשאית לגשת אל המשאבים הממשיים שלו . אולם היא , שבניגוד לבעלה היתה בעלת נפש נדיבה ורבת חמלה , כאמור , מצאה מוצא . בחשאי וללא רשות היתה מוציאה במשך שנים תכשיט אחר תכשיט מהתיבה , ממירה אותו בכסף , ומעניקה צדקה וחסד לכל דכפין ודצריך . וכדי שנחשון לא יגלה את מעשיה האסורים והבוגדניים , הניחה בתיבה , כל אימת שלקחה ממנה תכשיט , תכשיט חלופי דומה בעל מראה ומשקל זהים לאלה המקוריים , עשוי מחומר זול ופשוט ( " נחושת ובדיל מצופים זהב " , , ( 255 דהיינו , תכשיט מזויף : " אמת שהם מונחים שם . אבל [ ... ] הם מזויפים " ( שם ) , היא מודה ערב מותה . כך , לגודל האירוניה , התגאה הגביר במשך שנים רבות ובלא דעת בתיבה מלאה סדקית חסרת ערך ובאשה היוצאת לרחוב לצידו כשהיא עדויה בתכשיטים מזויפים , ואת דבר נדיבותה ( ולשיטתו : דבר הכחש ) של אשתו מעולם לא שיער ולא ידע . בעשותה את מעשי החסד שלה הפגינה ריקוג ' ה שליטה מלאה בארגזה , והפכה את כוונת בעלה , ששליטתו לכאורה בארגזה סימלה את יחסו לאשתו בכלל , יחס של קניין ובעלות , המתיר גישה חופשית אל הנכס והשגחה עליו ללא גבולות : לשיטתה , לא שני הארגזים שבבית הגביר נעולים בפניה , אלא רק אחד הוא נעול ומסוגר בפני כל אדם זולת בעליו , ואילו האחר פרוץ ופתוח כקרן השפע לכל נצרך . בעוד הגביר סבור שביתו הוא אחד ואחיד , ממושטר ומפוקח , סגור ומסוגר בכל
|
|