|
|
עמוד:10
אברהם מלמד מתבסס על דניאל אלעזר שהדגיש שבדרמה לכל מסורת מדינית , גם המסורת המדינית היהודית עסקה בשאלות של עוצמה וצדק , אלא שהיא מתייחדת בהתמקדותה ביחסים שבין שליט ונשלט ולא בתבניות של המשטר . מלמד חולק על הטעבה כי חסרונה של מדעה יהודית עצמאית למעלה מאלפיים שנים גרר למעשה את היעדרותה של מחשבה מדינית יהודית של ממש , ולדעתו , התקופות שבהן התקיימה מדינה יהודית היו תקופות של התנסות מדינית לכל דבר ולא זו בלבד אלא שתקופות אלו אף השפיעו השפעה מרחיקת לכת על התפתחות המסורת הפוליטית היהודית . מעבר לכך , גם כשלא הייתה לעם ישראל מדינה עצמאית עלי סוגיות מדיניות ודגמים מדיניים הן בספרות הכתובה והן במוסדות היהודיים הקהילתיים . זאב הרוי , במאמרו " צדק וזכויות במשנת הרמכ " ם " , מצביע על גישתו המאוחרת של הרמב " ם ( מורה הנבוכים ג נגן המגדירה את הצדק כ " חיבור כל בעל זכות לזכותו " . גישה זו , אף כי אינה מתבססת על תפיסה של " זכויות טבעיות " כפי שהתפתחה במחשבה המערבית המודרנית , יש בה כדי להגן על זכויות של מקופחים : שכירים שמעסיקיהס כובשים או מונעים את שכרם , נשים שבעליהן מגרשים אותן תוך שלילת כתובתן . וכדומה . לדעת הררי , הרמב " ם . בצד ההשפעות האפלטוניות והאריסטוטליות עליו , המשיך והעצים בגישתו את המסורת המקראית שלפיה תפקידו של השופט הוא להציל עשוק מידי עושקו ולקיים את הכלל המקראי " צדק צדק תרדוף " , דוד פויכטוונגר עוסק במאמרו על תפיסת הקהילה של הרשב " א באחד ההיבטים המרכזיים במסורת הפוליטית היהודית כפי שלימד אלעזר : רעיון הברית וגלגוליו לדמות הקהילה היהודית כימי הביניים כמו גם לתפיסות הפדרליות ביהדות ומחוצה לה . על פי פויכטוונגר ערלה כי הרשב " א פיתח תפיסה קהילתית אוטונומית שהיו לה מרכיבים פדרליים , תפיסה המעניקה משקל מרכזי , אף כי לא מוחלט , לקהילה היהודית המקומית בשאלות של הנהגת הציבור . המעניין הוא שתפיסתר הקהילתית של הרשכ א ' ינקה מהכבתר את מעמד הברית שבין עם ישראל לאל כברית אורגנית . שכללה מרכיבים דתיים ופוליטיים הסכמיים שיש להם יסודות דמוקרטיים . עמדה חשובה נוספת של הרשב " א , שיש לה השלכרת דמוקרטיות היא זיהויו של המלך עם הציבור , זיהוי הנדרש לשני הכיוונים ויכול להתבטא גם בלגיטימציה של הציבור למנות אשה לשופטת , גם אם אין זו ההלכה המקובלת . דמותה של הקהילה היהודית ערלה גם ממאמרו של יצחק ליפשיץ על תסיסת הקהילה במשנת המהר " ם מרוטנבורג , שהשפיעה , לרעת ליפשיץ , על עיצוב הגישה הפוליטית של הקהילות היהודיות בארצות אשכנז במשך מאות שנים . על פי ליפשיץ שני פנים מנוגדים חוברים לתפיסת הקהילה של המהר " ם מרוטנבורג : מחד גיסא הקהילה היא שרתפרת של יחידים בעלי זכויות קב " ן , רמאידך גיםא היא קהל קדרש קולקטיבי , גוף פוליטי המאוחד סביב חזון תיאולוגי . יישוב הניגוד נעשה בדרך זו : בשעות של שגרה , גוברת התפיסה הראשונה , ובשעות חירום השנייה . גישה זו מזכירה במידה מסוימת . את התפיסה המערבית הנוטה במצב רגיל לראות את זכויות הפרט
|
|