|
|
עמוד:9
הקדמה כיתר תחומי המחקר מבקש גם מחקר ההיסטוריה להתגדר באמות מידה של אובייקטיביות , ריחוק וניתוח מקורות ותעודות מתוך פרספקטיבה של זמן ומקום . ואכן , עיקר מלאכתו של ההיסטוריון מתבטאת באיסוף המקורות השונים וצירופם זה לזה מתוך כוונה להציע פרשנות חדשה לאירועים ידועים . אולם , לא ניתן להכחיש כי חרף היומרה לאובייקטיביות מדעית נמצא במחקר הרוח מידה לא מבוטלת של סובייקטיביות , שלא ניתן להתעלם ממנה . עצם בחירת נושא המחקר פותחת צוהר לעולמו האישי ולנטיות ליבו של ההיסטוריון . מתוך כך יש להודות כי גם מחקר זה לוקה במידה של סובייקטיביות . חיבור זה , המוקדש לחשיפת המכנים המשותפים של שורת אישים דתיים אינטלקטואליים , אשר ינקו ממקורות רעיוניים זהים וביקשו לקבוע את היהדות במובנה ההלכתי כגורם המרכזי , אם לא הבלעדי , בעיצובה של הזהות הלאומית , התרבותית והמשפטית של מדינת ישראל . במילים אחרות , שורת האישים שמשנתם תידון בחיבור זה חתרו לא רק לחידוש השיח שבין היהודי המודרני למקורותיו המורשתיים אלא גם לרנסנס הלכתי ולהתאמת ההלכה לצרכיה של חברה יהודית , ריבונית ומודרנית . לפיכך כישלון מאבקם גזר לא רק את התרחקותה של החברה במדינת - ישראל מתרבותה ההיסטורית אלא גם על ההלכה עצמה שמעתה נצטמצמה לפולחן הדתי ולדלת אמותיו של היחיד . לכאורה מוקדש חיבור זה לדיון בפולמוסים הרעיוניים שנתחוללו בשנותיה המעצבות של מדינת - ישראל . אולם , דומני כי הדי הפולמוס בסוגיית הזהות היהודית עדיין נשמעים בהווה וספק אם יגוועו בעתיד . מתוך כך ניתן לומר כי אף שמחקר זה מוקדש לפולמוס שהתחולל בעבר , ובמידה רבה נשכח , הרי שיש בלימודו כדי לתרום ולהפריית הדיון בהווה ובעתיד , במיוחד בעת הזאת כשדיון בשאלות של תרבות , זהות יהודית , אופי המדינה ודרכה בעתיד עדיין מנסרות בחלל וטרם הוכרעו . הבאת כתב יד לפרסום והוצאתו כספר משולה במידה רבה ללידה , שברגיל איננה צולחת בלא סיוע . לפיכך , תודותיי שלוחות , בראש ובראשונה , למוריי פרופ ' שלום רצבי ופרופ ' אברהם שפירא ( פצ ' י ) , שתמכו , טרחו וסייעו בהבאת החיבור לפרסום . לגב ' שולה שלהב , האחראית על הפקת ספרי הילל בן חיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד שסייעה רבות ותמיד במאור פנים .
|
|