|
|
עמוד:13
החברה בארץ על עדני ההלכה , הרי שהציונות הסוציאליסטית שללה את היהדות הדתית , ' הגלותית ' , תכלית שלילה . יתר על כן , הציונות הפועלית לא הסתפקה רק בבריאתו של ' יהודי חדש ' , שעתיד לבוא תחת ' היהודי הגלותי ' , אלא ביקשה להציג עצמה כהמשך אותנטי למורשת היהודית - ההיסטורית ואף הרבתה להשתמש בטרמינולוגיה דתית . לפיכך , לא במקרה התייחסו אליה האישים הנזכרים כאל תנועה של ' רפורמה לאומית ' , לא פחות ולא יותר . מתוך כך נגע הפולמוס בין הזרמים בשורה ארוכה של נושאים , החל מסוגיות היסטוריוסופיות של מעמד המקרא וההלכה , עבור להיבטים של זהות לאומית ותרבותית וכלה במעמדן הדתי של מדינת - ישראל וארץ - ישראל . האחר נמצא בביקורתם כלפי האורתודוקסיה המתבדלת והשמרנית שנתפסה בעיניהם כאבן נגף בדרך לרנסנס דתי וכלפי הראי " ה וחוג תלמידיו , אשר משנתם המשיחית והקבלית , נראתה בעיניהם כעיוות לאופייה ההלכתי והרציונאלי של היהדות ההיסטורית . סוף הסיפור ידוע , מדינת - ישראל איננה מדינת הלכה , חוקתה איננה דתית ומורשתה התרבותית איננה מסורתית . אולם , השאלה היא מתי הכירו האישים הנזכרים בחוסר הריאליות שבחזונם ובאפשרות ייתכנותו ואילו מסקנות הסיקו מכך . שאלה זו , שהתשובות עליה מאירות לא רק על הגורמים לתמורות במשנתם המאוחרת אלא גם על סופו ושקיעתו של ' החוג הניאו - אורתודוקסי ' בישראל שלתיאורו מוקדש חיבור זה . ב ייחודה של האורתודוקסיה בגרמניה , ואגב כך גם של תלמידיה בארץ-ישראל , נובע בראש ובראשונה מנכונותה להתמודד עם האתגרים השונים שהציבה האמנסיפציה לפתחו של היהודי ההלכתי . נכונות זו לא רק ייחדה את האורתודוקסיה בגרמניה ממקבילותיה השמרניות בהונגריה ובליטא אלא עיצבה אותה כקבוצת עלית לוחמת , בעלת תודעת ייחוד עמוקה , הנאבקת לשילובו של היהודי בחברה המודרנית תוך חתירה מתמדת לרנסנס הלכתי . שורשיה של מגמה זו בתגובה היהודית לשבירתם של חומות הגיטו . במבט לאחור מצטייר מפנה המאות הי " ח והי " ט כתקופה בה הגיעו לשיאם מגמות הביקורת והסקורליזציה , אשר ערערו את סולם הערכים
|
|