|
|
עמוד:13
שוב ושוב מתייצבת מול עיני הגדה המערבית . לבנה והררית . אני רואה אקלים : ארץ מדברית יחסית , צהובה , עם כתמי ירוק גדולים במרכזה ובצפונה . ואת משאבי הטבע והשימוש בהם , הרבה מאגרי מים , מחצבות ) במזרח , בדרום , בגדה המערבית ( . ואת פרישת השימושים : מגורים , חקלאות , צבא , תעשיה , תשתיות , פארקים ונוף טבעי . ואת הטופוגרפיה המבארת אותה . אני מחדדת את מבטי עוד ורואה חבלי ארץ , על הגיאוגרפיות שלהם ומה שנעשה בהן , מרכז ופריפריה , זה שהכול מתנקז אליו מול זה שיוצאים ממנו : את הגליל , הערבי בעיקרו על פי תצורתו , מנוקד ביישובים יהודיים ; את הנגב , שנופו נראה מודבק בחלקיו , כמו נוף ים המלח או מה שנותר ממנו , עם הקריה למחקר גרעיני ובסיס צאלים ובית הספר לקצינים של צה " ל וכל הריק שהוא שטחי אש וארצם הלא מוכרת של הבדווים , ועיירות הפיתוח הפזורות בחלקו הצפון מערבי ואשכולות המושבים הסמוכים להן ; את קו הגבול הישר כסרגל עם מצרים שנקטע פתאום בברך כפולה באמצעו , ואת הגבול החד המפריד כאן , מן האוויר , את מדינת ישראל מרצועת עזה — ממערב אזור בנוי צפוף , אפור , וממזרח נוף יישובים דלילים וחקלאות מסודרת , ומשטח החולות האחיד מדרום מזרח החרוץ דרכי עפר , וערוצי הנחלים הרחבים , ואיי הירק של קיבוצים ; ואת מישור החוף , רצף בנוי , צפוף , שנקטע פה ושם רק לרגע , יהודי כמעט כולו , ובו ערים בינוניות ועיר גדולה אחת , מטרופולין גוש דן , קיבוצים ומושבים ושדותיהם , מתקני תשתית ) נמלי חיפה ואשדוד , תחנות הכוח בחדרה , ברדינג ובאשקלון , השפד " ן בראשון לציון , בתי כלא , מתקני צבא ( , מושבות וגושי יישובים שנעשו לפרוורים ושכונות יוקרה , ובקצהו , שוב , המודחק שלו : אותו משטח אפור מוחלט שהוא עזה הצפופה עד חנק , אזורי הריסות , הם שרידי ההתנחלויות מצפון , ורצועה מגולחת לכל אורך הגבול עם ישראל המתעבה עד סמוך לפחוני רפיח . אחר כך , כשאני שבה ומסתכלת בנוף הזה , אני רואה היטב את החורבן שהמיטה מדינת ישראל על עזה בקיץ . 2014 ואת פרישת תשתיות התחבורה העשויה בהתאם : הצפוף מרושת יותר , גם לצדי כביש האורך חוצה הארץ , כביש , 6 ועיקר האכלוס הוא במרכז . אני רואה בבירור כמה צורות יישוב שהן צורות מחיה ומגורים : ערים , עיירות ,
|
|