|
|
עמוד:10
הרפואה בימי הביניים באירופה הנוצרית ובמרחב המוסלמי . פרקים ב ' – ו ' , שהם למעשה עיקר גוף המחקר , מציגים את הקבוצות של סממני מרפא על פי מוצאם : פרק ב ' עוסק בסממנים שמקורם בגוף האדם . פרק ג ' סוקר שורה של חומרי מרפא מעולם החי ופרק ד ' מתמקד במגוון בעיות וספקות מתחום ההלכה שנתעוררו בעקבות השימוש במוצרים אנימליים ( שומן , חלב , דם וכדומה ) שנזכרו בספרות הרבנית . פרקים ה ' – ו ' מטפלים בהתאמה בחומרי מרפא מעולם הצומח וסממנים שמוצאם במינרלים ובמחצבים . פרקים ב ' – ז ' , העוסקים בחומרי המרפא , מוצגים באמצעות ערכים הנושאים שמות של מינים , סוגים או משפחות של צמחים ובעלי חיים , וכן סוגים שונים של מינרלים ומחצבים . האובייקטים הנידונים מסודרים בתוך הפרקים על פי סדר אלף ביתי במתכונת אנציקלופדית . לגבי קבוצות פרמקולוגיות המכילות שלל תרופות הצענו חלוקות פנימיות על פי סדר מסוים . לדוגמה , הערך " אדם ( " ( Human פורש בפני הקורא קרוב ל 20 תרופות שמקורן בגוף האדם . בחרתי להציג פרק זה באמצעות שתי תת קבוצות של מוצרים : תרופות שמקורן בגופם של מתים וסממנים הלקוחים מאנשים חיים . הפרק של רפואות שמקורן בבני אדם חיים חולק אף הוא לשתי קבוצות משנה : ( א ) איברים ורקמות ; ( ב ) נוזלי גוף והפרשות . מטעמים ענייניים בחרתי בצורה זו של הצגה , על אף שאפשר היה להציע מיון על בסיס קריטריונים אחרים , כגון על פי טיפולים במחלות וכדומה . פרק ז ' עוסק בתרופות מורכבות וחומרי ריפוי כלליים . הוא כולל ערכים שאינם משתייכים באופן מובהק לחומרים מעולם החי , מעולם הצומח או המינרלים . פרק ח ' החותם את המחקר מציג דיון מקיף על מאפיינים , תובנות ותמורות שחלו בתחום הפרמקולוגיה במהלך ימי הביניים ובעת החדשה בראי המקורות היהודיים . ספר זה רואה אור בתמיכתה ובעידודה של אוניברסיטת אריאל בשומרון . תודתי נתונה לרשות המחקר של אוניברסיטת אריאל בראשותו של פרופ ' דוד וולף . כן תודתי נתונה לפרופ ' אורציון ברתנא , ראש התוכנית לתואר שני במחלקה למורשת ישראל ולראש המחלקה , ד " ר אורי צור , שסייעו בעדי בנדיבות רבה בהוצאת הספר לאור . חובה נעימה היא להודות לידידיי ועמיתיי שקראו את טיוטת הספר והעירו הערות חשובות ומועילות . בראש ובראשונה שלמי תודה לפרופ ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל ולארכיאולוגיה על שם מרטין זוס באוניברסיטת בר אילן על העזרה והעידוד לכתיבת הספר , וכן על שהסב את תשומת לבי למחקרים ולמקורות שנעלמו ממני . כמו כן אני חב תודה לפרופ ' לאה מקובצקי בורנשטיין מהמחלקה לתולדות עם ישראל בבר אילן ומהמחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל בשומרון על קריאת העבודה ועל הארותיה החשובות במהלך הכתיבה . תודה להוצאת אוניברסיטת בר אילן , לפרופ ' יוסי כץ , יו " ר בית ההוצאה , ולרייצ ' ל ג ' וסף על טיפולה בספר . לבסוף ברצוני להודות לאשתי , עינת , על שעודדה אותי לעסוק בחוכמת ישראל , ועל כך שאפשרה לי לשבת שעות ארוכות ולעסוק במחקר זה . יהי רצון שנראה יחד ברכה בכל עמלנו .
|
|